משום מה אני לא מצליחה (להירדם) לכתוב. שוב אותה בעיה מעצבנת
ומוכרת. אבל, מה לעשות, אני לא מצליחה (להירדם) לכתוב. ניסיתי
את כל התרגילים הקטנים, את כל השיטות שתמיד עזרו, אבל עדיין,
אני לא מצליחה (להירדם) לכתוב. לא משנה כמה (אני עייפה) כואב
לי וכמה אני רוצה (לישון) לכתוב, אני פשוט לא מצליחה. אני כבר
(בת ארבע) בת עשרים ואני עדיין לא מסוגלת (לשכב במיטה) להתיישב
מול המסך (ולהירדם) ולהצליח לכתוב. אני לא כועסת על (אבא ואמא)
אף אחד, לא רוצה (לאכול) לעשות שום דבר אחר או (לעשות פיפי)
ללכת לשום מקום, אבל אני עדיין לא מצליחה (לישון) לכתוב.

ולא, אני לא תקועה בעבר. אני לא חושבת כמו בת ארבע. אז קצת
עולים לי זכרונות מהעבר כשאני מנסה לכתוב. זה לא משהו נורא
כל-כך, נכון? לא ממש שמים לב לזה, נכון? מה, באמת שמים לב?
אוי... אמממ... אופס?! מה אומרים עכשיו? תתעלמו מהקבעון עבר
שלי? תתעלמו מטראומת חוסר השינה שלי? לא נראה לי. אז נראה לי
שאני פשוט אתנצל יפה ואגיד שלא התכוונתי לשתף אותכם בשטויות
האלה. וזהו? אתם מבטיחים לשכוח מזה? באמת?

אה, אני יודעת שאתם משקרים! אתם תגידו שאני דפוקה וילדותית וכל
פעם שתראו ת'שם שלי באיזשהו מקום תמיד תזכרו בדפוקה הילדותית
ההיא. אבל מה לעשות? אני ילדותית! זו אני! לא אוהבים? לא צריך!
ש-לום! מה, אתם עוד פה? לכו! מה אתם קוראים? תפסיקו לקרוא
מייד, במילה הזו בדיוק! אבל רגע, אם אתם קראתם עד לכאן סימן
שאתם מתעלמים ממה שאני מבקשת... גם אם קראתם עד לכאן... לא
יפה! לכו! שו! תסתלקו! אני ילדותית, מה? תזכרו!

טוב... ברצינות... נראה לי שהגיע הזמן שאני אפסיק להתנהג כמו
תינוקת ואספר לכם שאני לא מצליחה לכתוב רק בגללו.הוא משגע לי
ת'צורה עד כדי כך שאני לא יכולה לחשוב. הוא כזה מטריף ואני
פשוט יודעת שהוא כן רוצה אותי, אבל למה הוא משחק איתי משחקים
של 'אני אבוא היום, אני לא אבוא היום'? אני כן רוצה לראות
אותו, כי לא ראיתי אותו מזמן, ואני רוצה להיות איתו כי הוא כזה
מטריף, אבל אני לא מוכנה לחכות לו! מה, זה עלול לקחת שנים!
חוסר החלטיות זו מכה...!

טוב, אבל מספיק עם זה. אני מספיק בוגרת כדי להתעלם. ואם אני
צריכה לכתוב, אני אכתוב. אני לא אשים לב למה שקורה לי בראש,
למחשבות שלי, שנעות בין להתקשר אליו או לשלוח לו הודעה
לפלאפון, לבין לקחת לאבא ת'אוטו ולנסוע אליו. לגבי האחרונה, זה
טירוף, כי חוץ מעיר מגוריו, אין לי שמץ של מושג איפה הוא גר.
ואני לא אתור ברחבי נס ציונה אחריו... ת'אמת, זה נראה לי מקום
די גדול... ואפילו אין לו אוטו, כך שאין לי מושג מה לחפש...
אפילו ת'שם משפחה שלו אני לא יודעת!

אוף, תראו אותי, אני אמשיך לקשקש עליו עד קץ הימים, מה? טוב,
אז כדאי שאני אתחפף. לפחות הבנתם למה אני לא מצליחה לכתוב.
ועכשיו אתם יודעים, מבינים וסולחים, אני מקווה...

! Have a very nice day