אדם-לא-אדם מסתובב בעולם,
דהוי, מטושטש, כמעט נעלם.
אין לו שם אך יש לו תקווה, כי מוכרים נפלאות מימין לשדרה.

הוא קנה את היופי, קנה את הזוהר,
השאיל הונאה, עצב וטוהר.
הוא קנה את הכסף, הים ואפילו האושר
הוא קנה שאיפות וקנה מילים
כך חשב, שקנה חיים.

אך עדיין, כלום לא היה- אדם לא אדם - מסתובב בשדרה
ללא שם, הוא כלום, מאומה וסתם.

הוא יוצא אל הדרך, מסעו עוד ארוך.
אם ישיג את שמו, קיים יהיה בצלמו ובדמותו שלו,
עצם מעצמו וזרע מזרעו שלו,
דם מדמו ורוח מרוחו שלו...של עצמו.

אדם-לא-אדם מסתובב בין הרים,
הוא דוהה במטרה להשיג חיים.
מקבצן דרכים מזוקן קנה חוכמה ומחתול דרכים מרושע קנה עורמה,
מאדם תחמן קנה את הטוב ומאדם נעלה קנה את הרע.

את שמו לא מצא והוא דהה ודהה ודהה...