ח'פלה בדיסקוטק הנשמות.

דם ניגר מהקירות,
צלקות, כולם צלקות. הוא אומר.
שרופים מבפנים. עונה.
עד כלות תירקוד , עד הסוף
אורות בוערים, אורות מסביב
והריצפה לוחשת "תשאף אלי אפר",
היא לוחשת
היא לוחשת ואדי הדם ממלאים את מוחנו
זה לא כאן, אנחנו לא באותה ח'פלה
מקום לנשמות, שנישארו נשמות
זו לא אותה הח'פלה
והצלקות בוערות כזוהר הרקיע
איפה?
הקירות קרבים אלנו, לא נעצרים.
כזוהר הרקיע מזהרים.
עד מתי?
ואיפה אני בכל הח'פלה הזאת?
צווחה.
נגמרו הדמעות, אין בשביל מה.
עשן סמיך שורף את המסמרים בעניי.
אין בשביל מה, הוא אומר.
זכוכיות, מחלקים כאן זכוכיות.
אנחנו בוערים על זכוכיות סגולות.
אין דמעות.
אין בשביל מה.
הוא קורא לי "זה לא אני"
אני שייך לחפלה אחרת.