אתמול היה לילה של ברקים
וראיתי חצי עננים
הברקים היו כמו פלורסנט מקולקל
אלוהים גימגמם ואני צחקתי עליו
אבל לא על הגמגום...
הגענו לרתיחה אני והיא
וכמו כפתור של קומקום  קפצה לנו ההחלטה
המים רתחו ומזגנו...
אבל לכוסות נפרדות

אתמול הירח היה נתון לרחמי העננים השחורים
הם החליטו אם יראו אותו או לא
אך בעצם כשחושבים על זה
העננים היו נתונים לרחמי הרוח
והרוח...עושה מה שהיא רוצה
ואנחנו רק חול נקי...
עפים מחוף לחוף

ואני...אני בוץ
שקוע ברחמים עצמיים
נתון לרחמים שלה
והיא...היא בעצם הרוח
הרוח בתוך המבנה הסיפורי של החיים שלי
ולכל אחד יש רוח אבל לא כל אחד הולך נגדה
אני מנסה ועף אחורה
אבל אני אמשיך עד שהיא תחלש
ואוכל לנדוד שוב...