קורן לביא / בין השמשות |
שאון המה
רוחש, סואן
ברחובות
במרפסות הירוקות
בין הבגוניות הכתומות
סוחף כסערה
ובתוך הלב דממה
מרבדי ציה חמה
אין איש נוקש
אין בכי אישה
שממה גדולה
תהום פעורה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|