קורן לביא / זו הבדידות |
שהקשתה תוי פני
קימטה את עורי
האפירה מבטי
חרצה קוי מתאר
תלמים חרושים בבשרי
ובעיקר
רוקנה את ליבי
ליבי הריקני
דופק, פועם, שואב
כבימי קדם
ותו לא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|