לגו תל אביב בקומה העשרים
תזזית גגות האור בגב העיר
משתקפת קטנטנה בכף ידי
זגוגית פני עונדת חיוך ארנבי

האורנמנטיקה המעודנת של חסן בק
נאון ירוק בחדרו הריק של מואזין
(שיעיר אותנו בחמש לפנות בוקר,
הו, אשריכם, המאמינים)

הצמדתי אף אל השמשה
החושך ניצת ומדליק עלטה
בוא עכשיו לשעת כישוף
בוא אלי, אל המיטה

במזרונים תחתינו מתרחב הסדק
ואנו שוב עוברים בחרבה
עמילן סדינים על הלחיים
אני קוראת בסימניו שתיקה

ובכל זאת לשתות את עונג
צוארך בשתי שפתיים
זהירות אצבעות בנגיעה
(אין לצפות לחשמל
למרות נוכחותו הטקסית
ברשימת הגורמים שהגיעונו
עד הלום הלב, עד אין עוד נשימה)

ומכל הכיוונים: גבירותי ורבותי
למרות התחזית הפסימית
שוב איתנו, בפינה הימנית:
בעל גוף הנפץ
נושא חגורת אליפות הכאב 1999
קבלו אותו בזרועות פקוחות
ומי בפינה השניה?

בפינה השניה
אני
בצעד תימני.