היא והוא סכום שנות חייהם שואף למאה,
היא סיימה סיבוב, סבתא מאושרת,
הוא סיים סיבוב, סבא נהדר.
הוא והיא באמצע החיים, במורד המדרגות הצטלבו חייהם, הצטלבו
עיניהם,
עמדו נפעמים, מסתכלים, נדהמים, מתקרבים, בוחנים מנסים להבין.
לספסל הירוק שבגן הוליכו אותם רגליהם, מחזיקים יד ביד, כבני
שבע עשרה,
היא מתרגשת, הוא מתרגש, היא עיניים משפילה, הוא ידו בשערה.
מסיר משקפיה, מסירה משקפיו, עיניה החומות שואלות לשלום עיניו
הירוקות,
יודעים שניהם, נפל דבר, רגש שכזה, עדינות שכזאת, רוך שכזה...
עמדו מחובקים באמצע החיים מחכים לאוטובוס, היא לביתה, הוא
לביתו.
מעתה, נכדיה תלטף, הוא נכדיו יפנק, אבל ליבה פועם בקרבו וליבו
פועם בקרבה,
סופרים הימים, למה הם כה מתארכים? קבעו שם שוב, ממש בקצה
המדרגות.
אוהבים באמצע החיים, לעד מחייכים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.