מערכות יחסים -
למה אני מרגיש רצון במערכת יחסים עם אדם תלותי? אדם שיש לו
בעיות, בסגנון של דימוי עצמי נמוך.
כנראה בגלל שאני בעצמי כל כך תלותי שיש לי רצון לבן זוג פגוע,
פצוע וחלש, שלא יכול לברוח, שיהיה רק שלי. אם כן, למה שאני
מרגיש שאבן היסוד במערכת היחסים שכזו צריכה להיות העזרה שלי
לבן הזוג? הרי אם אני עוזר לו זה בעצם יחשב (בשביל החשיבה
המשונה שלי) ללדחוף אותו ליישדים של מישהו אחר.
אולי מה שאני רוצה זה לטפל בבן הזוג בידיעה שברגע שהוא יהיה
בסדר הוא יעזוב אבל מתוך הסכמה שלי מכיוון שאני יודע שאני מאבד
עניין ברגע שהוא נהיה "בריא". אבל זה סותר את כל מה שאמרתי עד
עכשיו...
לפי זה אני אני לא מחפש בני זוג שכאלו כדי שלא יברחו אלא כדי
שכן יברחו! ולפחות בדרך הזו אני מוצא אתגר, הטיפול בזמן מערכת
היחסים עצמה, מוזר... האם יכול להיות שאני באמת כ"כ לא אנוכי
או שמא זו אינה אנוכיות כלל אלא הדרך שלי להגשמת העצמי שלי,
האם זה מה שעושה לי טוב? אנוכיות במסווה של עזרה לזולת...
אולי בעצם כל זה נובע מפחד ממערכות יחסים? אני מדמיין מערכות
יחסים מושלמות, דביקות ונהדרות עם אנשים שאני עוזר להם לברוח
לי. האם אני נכנס מראש למערכות יחסים בלי סיכוי? מתוך פחד?
יכול בכלל להיות שזה הכל שטויות ואני רוצה אנשים פגועים בגלל
דימוי עצמי נמוך עצבני שלי, אולי אני חושב שלא מגיע לי אנשים
בסדר?
אני הרי לא משהו...לא, לא נראה לי, אין לי יותר מידי בעיה עם
עצמי, אני לא כ"כ נורא...
יכול להיות שאני מחפש אנשים שכאלו כי הדבקתי אליהם תווית של
אנשים מעניינים, האנשים הכי מעניינים שאני מכיר הם כאלו...האם
כל מה שאני מחפש במערכת יחסים זה הפגת שיעמום?
מצד שני אני לא יודע כמה הרצון הזה חזק, הרי ברור שעוד לא
הייתי במספיק מערכות יחסים בכדי לדעת עם זה באמת באמת חשוב לי
או שאני יכול להסתדר גם בלי זה...
אולי זה רצון לגמרי חסר בסיס?
אולי הסיבה היחידה שאני כ"כ רוצה מערכת יחסים כזו היא בעצם
בגלל שאני קצת מכחיש רגשות אמיתיים, שאני לגמרי מאוהב ב...