געגוע - הגדרה מחדש של מערכת החשיבה.
הצבת נקודת מוצא, נקודת 0.
חשיבה מתמדת המופסק רק ע"י גירויים. חישוב גירויים.

[לצורך העניין, משוא הגעגועים=היא]

כשאתה מתגעגע אתה חושב עליה בניוטרל...
זה המצב הראשוני, הכל מתחיל ממנה ונגמר אצלה, כל מה שבין לבין
הוא הסחת דעת זמנית.
אתה חיי כרגיל , מבחוץ, בדיוק כמו שהיה לפניה, אבל בפנים... יש
לך נקודת מוצא חדשה, אף אחד לא יודע, לא יכול לדעת שפתאום אתה
קם בבוקר ולפני שמגיעים הגירויים אתה מספיק לחשוב עליה חמש
דקות.
אף אחד גם לא יכול לדעת שהיא מה שיושב לך בראש ברגע האחרון
לפני שאתה כבר לא שולט במחשבות ומתחיל לחלום.
ואתה בטוח שאם היית יכול לזכור, גם החלום היה קשור בה, בכל
זאת, הוא בא ממך ואתה מלא בה...
כשאתה מתגעגע, כל מה שלא קשור בה הוא חישוב של גירוי, של הסחת
דעת חצופה.
שיחה עם חבר - 10 דקות, צפייה בטלויזיה - 50 דקות, שיעור
מעניין - 45 דקות, משחק כדורגל - 90+10(מחצית) דקות, שבהן לא
חשבת עליה.
כל שיחה, ולו המעניינת או החשובה ביותר היא רק ציון דרך של
המחשבה בדרך חזרה אליה, המשמעות של כל דבר אחר מוקטנת לידה.
היא הכל, היא מסביב ומבפנים, היא תחילת היום וסופו, היא הגורם
המניע למחשבות והיא הגרום להפסקות חסרות המשמעות שבניהן.
היא הנקודה הראשונה והיא הנקודה האחרונה...בכל מסלול.