דור ה-X, דורה-Z, דור ה-Y, מה זה משנה?
אנחנו דור מוזר, אנחנו מסודרים, חיים טוב, מגשימים את החלום.
טוענים נגדנו שאנחנו דור מפונק, ילדי שמנת משהו, אבל אני שואל,
איך לא?
אנחנו דור שנגמרו לו המלחמות, אני יודע שזה נשמע נורא, אבל כבר
נלחמו לנו בכל המלחמות.
אין לנו מטרה, אין מה שילכד את כולנו, אין מה שיעשה לנו את
החיים ברורים יותר.
אמא ואבא הפריכו את השממה, סבא וסבתא...שרדו (כשהייתי קטן
תהיתי איך זה יכול להיות שההורים והסבים של כל מי שאני מכיר הם
רק ניצולי שואה, לא הבנתי איך דווקא אני מכיר כל כך הרבה
ניצולים למרות שהיו כל כך הרבה נספים... מחשבה מאד תמימה
ומשעשעת, לא?), ההורים שלהם היו ציונים או יהודים שנלחמו על מי
יודע מה. לכולם היה סביב מה להתלכד.
הייתי נותן הרבה כדי להיות זה שהמטרה כל כך ברורה לו והדרך
להשיג אותה אפילו יותר, כדי לחלום, לחלום שלילדים שלי יהיה את
כל מה שלי אין(מה שבמציאות בעצם יש לי ). לעבוד כל היום בשמש
החמה רק כדי לצפות בעוד חבר לא מתעורר בבוקר בגלל הקדחת.
אבל, עבודת הכפיים נשלמה, נותרה רק עבודה החשיבה, לנו אומרים:
"לכם יש את הזכות לבחור מטרה ולהגשימה"!
אבל האם ביקשנו את הזכות!? למה לנו אסור להיות מלוכדים נגד
אויב גדול ולהיות טמועים עמוק בתוך מטרה מוגדרת מראש? להנות
מהשקט השמיימי של הוודאות...
עלינו נגזר לחשוב, לשקול ולהחליט, אנחנו, המואשמים בטירוף של
דור שלם! האין זה ברור?? עלינו נגזר לחשוב, ודינו של אדם נחרץ
כאשר הוא מתבסס במחשבותיו, ואתם חשבת שזו זכות, ועוד העזתם
לבוא ולומר לנו שהעתיד תלוי בנו...
מה הפלא? אם כן, שאנחנו דור של פחדנים שמנסים לברוח, בעיקר
מעצמם.