מעביר את המחט
מצד אחד
אל הצד השני
דרך הבשר החי,
מבעד לשכבת העור העדינה.
מנסה לסגור את החור שנפער
מנסה להחזיק בתוכי
את התוכן שנחשף,
תפרים-
אחד ועוד אחד
ביד לא מיומנת,
באצבעות רועדות,
מוציא את המילים שלי
מנקודה אחת
לנקודה שממול
מבעד למחסום השקוף הזה
מבולבל מתמיד,
למרות שבדרך כלל ממוקד,
שיחה-
עוד אחת שהתבזבזה
במח לא מוחלט עכשיו,
בצואר רועד
... מקצב האדרנלין
המוגבר.
2.1.00 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.