עיניים קרותו בוהות באינסוף
מאות עידנים חלפו כבזק
וחש אני רצון עז לנקוף
בשמותיהם כי נשאר רק אבק
אבק מתפזר בפינות היקום
נושא זכרונות על דברים נשכחים
כי מי שנפל יותר לא יקום
הפכו לאבק גם אחים, גם אויבים
שיניי החדות אימפריות הרסו
צבאות ושליטים מחקתי לעד
ואיש לא יזכור מה חשבו, מה עשו
ואני בשלי לא אפסיק, לא אמעד
אני כמו נהר המוביל לאינסוף
ואין לי מושג אם אי פעם אפסיק
עד אז לא תצליחו אותי לעקוף
אני הוא הזמן, רוצח עתיק |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.