טיאה מור / סיטרא-אחרא |
המסכות הוסרו.
"אני יודע מי אני
ומי את?"
לחש השד בקולו הרושף
בועט בצפונותיי,
אוטמם בבקבוק.
מבין גלי הים
נחלץ לבי מכלאו
בין ידיך הזהירות.
השמש זרחה
פניך עטו מסיכה.
"איני יודע מי אני
אבל יודע אני מי את"
לחשת בקולך הניחר
בועט בשד שבתוכי
אוטמו בבקבוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|