אם יש אלוהים אז הוא בטח שחור. אני לא גזען באמת שלא אבל תחשבו
על זה, מישהו שיצר את כל העולם הענקי הזה בפרטים מדויקים עד
הקטן ביותר שבהם. אותנו, האנשים, את המחשבות, התחושות והרגשות
שלנו. זה תהליך די מורכב ואפילו די מסובך, ליצור
אינדיווידואליות שונה לכל אחד מאיתנו. אפילו אם זה ממש פשוט,
עדין יש מיליארדים כמונו ואני מניח שאין מכונה כזו בשמים שפשוט
לוחצים על כפתור ויוצא בן אדם וגם אם היה אז כולנו היינו
יוצאים דומים. אל תזלזלו אפילו לרגע, אתם בטח חושבים "נו באמת,
זה אלוהים, הוא כל יכול ומה זה בעיה בשבילו ליצור איזה אדם אחד
או שנים, או מיליארד". בכל אופן, אתם טועים. קחו את הפעולה הכי
פשוטה שאתם מכירים, משהו פשוט כמו לגרד באף, או סתם לדפוק עם
האצבע על השולחן (בואו נצא מנקודת הנחה שזה כזה פשוט), אני
רוצה לראות אתכם עושים את הפעולה הפשוטה הזו מיליארדי פעמים
שוב ושוב בלי הפסקה, ושכל פעם תשנו קצת, פעם עם הציפורן, פעם
עם האצבע וככה תמשיכו. כמה זמן אתם חושבים שזה ייקח לכם? כמה
זמן תחזיקו מעמד בלי להשתגע? עכשיו תחשבו על האלוהים הזה, בזמן
שהוא ישב ודפק עם האצבע על השולחן, מענין מה עבר לו בראש. לא
היה לו אם טי וי ברקע וגם לא ערוץ האופנה, אפילו דבר פשוט כמו
ציוצי ציפורים לא היה לו. היה לו רק עננים שם בשמים מסביבו.
אבל אם חושבים על זה, גם עננים לא היה לו ואפילו לא שמים כי
הוא הרי יצר הכל. לא היה לו כלום! הוא פשוט ישב באמצע כלום,
לבד ויצר אנשים. מה שבטוח זה שהוא נכנס חזק מאוד לקטע. השתעשע
עם הדמיון המפותח שלו מכל הכיוונים, מהדבר הכי מכוער שאתם
מסוגלים להעלות על דמיונכם (ראיתם פעם אמו??? הוא בליינד היה
שיכור מהתחת כשיצר את היצור המעוות הזה) ועד הדבר הכי מושלם
שקיים (לא צריך לתת דוגמאות, אתם יודעים למה אני מתכוון...).
זה דווקא יאמר לזכותו, הוא בהחלט היה יצירתי.
תחשבו שניה על עצמכם, יושבים לבד, בחושך, במין מקלט מבודד
מהעולם, דופקים עם האצבע (או מגרדים באף, איך שתרצו...) מתוך
אמונה שאתם יוצרים לכם עולם עם מלא חיות ושטויות ואתם לא
מפסיקים עד שאתם מסיימים עד הסוף. אוקי אז או שאתם פשוט על
המון, אבל על המון אל אס די או שאתם סתם דפוקים טבעית. מה
שבטוח זה שאם מוצאים אתכם, ישירות לאישפוז בכפיה. אם לא, אז
שיהיה לכם בהצלחה.

בכל אופן, מה שאני לא מבין זה אם הוא בכל זאת לקח את הפרויקט
הזה על עצמו וכל כך השקיע בליצור אותנו ואת העולם הזה בשבילנו,
הוא אמנם נתן לנו כמה הנאות בחיים, אבל מה שאני לא מבין זה למה
הוא יצר את העולם עם כל כך הרבה דברים רעים בתוכו? ואני לא
מדבר על כל האסונות טבע או על כל האנשים האלו שרוצחים ואונסים
את הנשים שלהם וגם לא על  הלחימה המטופשת שלנו בעצמנו, אני
מדבר על הרגשות הרעים של כולנו שקיימים בתוכנו. הרגשות האלו
שגורמים לנו לייסר את עצמנו שוב ושוב. למה הוא היה צריך ליצור
אותנו עם רגשות רעים? כל הדיכאונות המיותרים האלו שלפעמים
יכולים להיווצר מלא כלום. קנאות, עוד הברקה מטופשת שלו. אני לא
חושב שהוא חשב בכלל על ההשלכות של המעשים שלו. כמה בוגר מצדו,
לשחק עם רגשותם של אחרים. למה הוא לא יכל ליצור אותנו רק עם
רגשות טובים, גם אחד כלפי השני וגם כלפי עצמנו. איזה דיכאון
איתו עם האלוהים הזה. אני אומר לכם אם הייתי תופס את הנבלה
הקטן הזה הייתי מפרק לו את הצורה. הייתי מראה לו מה זה דיכאון.


אז יש כאלו שיגידו "טוב שמע, זה אנחנו שיצרנו לעצמנו את כל
הדברים הרעים האלו". נאיבים שכמותכם! אתם לא מבינים? זה הכל
מין תוכנית על שכזו נגדנו. הסאדיסט הזה, הוא פשוט נהנה לראות
אותנו סובלים. אתם יודעים למה? שיגעון גדלות. תנו למישהו כח
ושליטה בלתי מוגבלת ותוך זמן קצר אני מבטיח לכם הוא יתחיל
להשתמש בו לרעה. האלוהים הזה הוא בדיוק כמונו, נהנה לשלוט,
לראות אותנו כבובות הנשלטות על ידיו הגדולות. היטלר, סטאלין,
אלוהים, כולם אותו הדבר. ההבדל היחידי הוא שהשניים הראשונים
השתמשו בכח פיזי. האחרון, הגדול מכולם אם אתם שואלים אותי,
השתמש בטכניקה גאונית ויחידה במינה, דיכוי פסיכולוגי עצמי. הוא
הכניס מין מנגנון שנקרא "דיכאון" בכל אחד מאיתנו שכדי להימנע
ממנו אנו נאלצים להפוך את עצמנו לכבשים פאסיביות. הכי משגע
אותי זו הסיבה שהוא עשה את זה, לשניים הראשונים היתה עוד סיבה
איכשהו הגיונית, מעוותת משהו אבל אפשר להבין. אצלו ההסבר הוא
פשוט סאדיזם, חד וחלק.  אחר כך מתפלאים שקמים לו חקיינים.

מה שמענין אותי זה למה דווקא הוא נבחר למשימה. הרי בטח יש שם
עוד כמוהו מאיפשהו בא (מניאקים תמיד באים ברבים) הוא בטח לא
לבד. בטח היתה להם שם איזו עבודת כיתה כזו לבית והחברה דפקו
אותו עם איזו הגרלה מפוברקת (תמיד דופקים את השחורים). הוא
פשוט הגזים קצת והלך עם זה עד הסוף, מה לעשות ככה זה שיש לך
כוחות על. חוץ מזה הוא גם לא עשה עבודה כזו טובה, סתם מפוארת
ומהודרת. האבסורד הוא שיש מליונים של אנשים שמודים לו יום אחרי
יום בכל דקה על החיים שנתן להם. פאתטי.

אז מה שנשאר לנו מהכל זה שכולנו נדפקנו ואנחנו אפילו לא מודעים
לזה. כולנו חיים לעצמנו בתוך הגטו הנפשי שלנו וגם הפיזי, העולם
כמובן. והוא יושב ומצחקק לו ונהנה בעוד אנחנו סובלים. הייתי
רוצה לעשות לו דווקא ולפוצץ לו את היצירה שהוא כל כך עבד עליה
קשה. ואם לא אז סתם לבאס אותו ולומר לו שזה הוא שיצא לוזר
ונדפק עם כל העבודה השחורה בזמן שכל החברה שלו בחוץ צוחקים
עליו ומזיינים.
אז אם יש אלוהים, הוא בליינד שחור. או ערבי. אתם רואים מישהו
אחר עושה עבודה כזו ערבית?