אני מרגישה שאני מתמוטטת!
יש מבחן בהיסטוריה ואני מנסה ללמוד אבל אמא עצבנית בגלל הדברים
הכי מפגרים בעולם! וכל זה חייב להיות לפני מבחן בהיסטוריה. למה
לא? שעוד משהו יוציא אותי מהריכוז שאני אכשל שוב בגללה!
ועוד האח הדפוק שלי מתחיל להציק ואני כבר לא יכולה!
רוצה לעוף מפה למקום בו אין הורים, ואין היסטוריה ואין אחים
מעצבנים ולא צריך לשלם על כלום!
בנוסף להכל אנשים מפגרים כמו ר', ש' וי' יודעים דברים שהם לא
צריכים לדעת בדיוק מהסיבה שהם סתומים כאלה ילדים קטנים. הם
יודעים שזה פוגע בי כל פעם שהם מדברים על זה אבל הם בכל זאת
ממשיכים. בנוסף לכל זה- אני אכשל במבחן ועוד אחרי כל ההשקעה
שהשקעתי בו!
וסבא, סבא לא יסתכל עליי מלמעלה ולא יהיה גאה בי. ואני כ"כ
צריכה את החיבוק, שיבוא וירגיע. את הנשיקה שמיועדת רק לי, ולא
שלי. רוצה להרגיש מה זאת אהבה כי כ"כ הרבה זמן לא הרגשתי
ושכחתי. ומנסה להזכר וכל מה שבא זה כאב וחושבת שלמה לעזעאזל
אנחנו חיים אם אנחנו רק סובלים? למה אי אפשר להצליח במבחן
מחורבן בהיסטוריה? למה צריך לשלם 5000 שקל על שיעורי נהיגה
ואח"כ סביר להניח עוד 1000 כי לא עוברים טסט ראשון ועל כל טסט
עוד 200 שקל וככה על כל תיאוריה . ולא פלא שאמא מתעצבנת אבל
למה עליי? זה לא טבעי לקחת שיעורי נהיגה?