היא שתתה
אמרתי לה שאני אוהבת אותה יותר כשהיא שפויה
היא אמרה לי שהיא יודעת
לא יכלתי לאסור עליה
ראיתי אותה שותה כוסית אחר כוסית
מעוותת את הפרצוף כאילו רצתה להקיא
לעולם לא הבנתי למה צריך לשתות משהו שהוא לא טעים.
היא התיישבה לידי מסריחה מאלכוהול, שאלתי אותה כמה היא שתתה,
היא לא זוכרת.
קמה, מתנוענעת לצלילי המוסיקה, מדדה לקראת הרוקדים
משתוללת, מתפרעת
נופלת, קמה ושוב נופלת
אני רץ לעזור לה
היא יורקת לי בפרצוף, צוחקת
צועקת עלי שהיא שונאת אותי, אחר כך רצה לקראתי בוכה ואומרת
שהיא אוהבת אותי
אני לא יכול יותר לסבול את זה, מתרחק, מתיישב ליד המדורה
להתחמם.
מסתכל עליה נמרחת על כל מיני אנשים, מדברת שטויות בלי סוף,
צוחקת ומיד אחר כך בוכה.
נופלת ומתחילה להקיא
רץ עליה, מנגב את הפרצוף שלה
מלטף, פורש לה שק שינה, מנשק על המצח, לוחש לה שתרדם.
ואני...
אני לא נרדם.
