לנסיכה הלבנה יש הכל. כולל הכל.
היא גרה בתוך ארמון מפואר שבו עשרות חדרים מפוארים.
בכל חדר עומד לו משרת לרשותה.
שחס וחלילה לא תתאמץ.
יש לה המון שמלות, המון נעליים והמון תכשיטים.
שחס וחלילה לא יחסר לה.
מטבעות זהב ממלאים את הכספות,
שבהן תוכל לקנות כל מה שנפשה חושקת.
מחוץ לארמון יש לה גינה מפוארת.
יש עצים מכל הסוגים ופרחים בשלל צבעים.
בכל פרח יושב לו פרפר צבעוני.
ממש גן עדן. פשוט חלומי.
מחוץ לשער הארמון רכובים על סוסים מאות אבירים.
המחכים רק לה שתצא מהארמון.
ואולי יוכלו ולו לרגע אחד לכבוש את ליבה.
כל-כך הרבה מחזרים יש לנסיכה הלבנה.
אוהבים אותה. מפנקים אותה. מחזרים אחריה.
הנסיכה הלבנה מאושרת...

האומנם?

בפנטזיה שלי אין אבירים ונסיכות.
לא סוסים. לא פרפרים.
לא בגדים. לא תכשיטים.
יש אני ואתה. אדום ושחור. וזהו.
מי צריך יותר? לא רוצה יותר. מספיק לי.