לדורה שלי


עוטף בזנבו הקשה את/
עורה הרך והמלטף/
הציפור והדרקון מנסים ללכת יחד/
היא מצייצת אל קולו העבה/
והוא מביט בה בנחיריים פקוחות/
הם מנסים לרכוש קצת נחת/
הציפור והדרקון שנסו מעיר הפחד/
מחפשים את הדרך לכיוון אזור השקט/
הם עוברים דרך מחוז הסכנה /
ועוקפים את שביל העצב/
עורו מתקשה עם ההליכה/
והיא מנסה ליישר את כנפיה בעיקולים/
הם ממשיכים לתת ידיים /
הם נולדו באגדה מצויירים/
היא מביטה אל האש מחוטמו /
שנושרת/
והוא מרים את ציפורנייה שנשרו/
מחודדות/
היא מאתרת פינה בצד הדרך/
הם נחים כאילו שני גוזלים/
והרוחות מסביב שורקות/
הציפור והדרקון נולדו באגדה/
וחיים בחיים של ממש/
הם תרים אל הבית שלא נולדו בו/
ומנסים לכסות את עצמם בעצמם/
רק שניהם/
יחד/
לבד/