אור שביט / לבד |
כציפור שבורת כנף.
ציפור חסרת אונים, שוכבת בשדה עירום.
לבד.
כתינוק בן שלושה ימים,
שננטש על ידי הוריו, בכניסה לפתח הבית.
לבד.
כמילה בודדה,
בשיר לא גמור, שכתבתי אתמול.
לבד.
בלי אף אחד.
לכודה בתוך הצרות של עצמי,
כל כך רוצה לצאת,
ולא יכולה.
אני צועקת, זועקת, שיוציאו אותי מכאן,
אבל אין אף אחד.
אני לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|