אלה בר-גולדג / שירה- בדידות |
הצופה מבעד לחלון
בחבריו המשחקים בחצר,
כך אני מביטה
חיוורת
בגעש הצבעים שסביבי.
מניפות ריסי האנשים
מרפרפות סביבי בהזמנה
אני מליטה פנים
מכווצת שפתיים רועדות
ותוכי דוהה ונרטב
כנייר מיטשטש
ומרשרש לעזרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|