טוב, אז הנה אנחנו כאן לבד, באמת שהגיע הזמן שנפגש ונפטפט קצת,
לא? אתה לא חושב שלא דיברנו ככה כבר די מזמן שיחה רצינית שכזאת
כמו פעם?
- די אל תשחק איתי משחקים, הרי אני כל הזמן דיברתי איתך, אמרתי
לך, רמזתי לך ונתתי לך את כל התשובות לכל השאלות, פקחתי את
עינייך שמרתי עלייך ואפילו כשהיה לך צורך בכל הזמן הזה גם
נזפתי בך וכשלא הקשבת לי ונסחפת עם האהבה שלך כמו איזה טמבל
מאוהב, כמו איזה ילד קטן ואידיאליסט גם לעגתי לך קצת ...
אבל שלא תעיז להגיד לי עכשיו כמו איזה משורר מתוסכל כמו זה
שהיית פעם לפני שלימדתי אותך על הטבע האמיתי של העולם, אבל
אתה...
אתה פשוט אטום כמו קיר, לא מקשיב ולא מקשיב בכלל.
- אני מצטער שהנחתי לה לפגוע בך כל כך, באמת שלא חשבתי...
אני באמת שלא חשבתי שזה מה שהיא תעשה האמנתי בה באמת.
- כן כן, האמנת באמת בשקרים.
- קשה לי עם הלעג הזה שלך...  כן מסתבר שהאמנתי במה שרציתי
לשמוע, מסתבר שבכל פעם שכזאת ידעתי מה היא מרגישה ובכל זאת
נשארתי מי שאני.
- כן, טיפש שלא למד כלום מכל הנסיון שהיה לי לתת לך

- אז מה נעשה עכשיו?
לאן נלך עכשיו? תגיד לי איפה לקבור את עצמי...
כי אני פשוט מתבייש לצאת לרחוב, אני מתבייש להסתכל לאנשים שאני
מכיר בעיניים. שלא יצחקו לי בפרצוף על כל מה שקרה ועל איזה
מטומטם היתי.
- זה לא יעזור לך, וזה לא יעזור לנו בכל מקרה.
ותגיד לי מה קרה פתאום שאתה מוכן להקשיב לי, מה קרה?
שוב פעם כולם הלכו ועזבו אותך לבד?
בכלל אין לך מה להתפלא, הרסת כל מה שבנית בשביל מישהי שלא
העריכה אותך ואתה חשבת שכאשר אתה מוותר על כל מה שהאמנת בו, על
כל עיקרון ועל כל מבחן שהצבת לה ולך ותקרא לזה איך שתרצה, מהה?
חשבת שאם תוותר יאהבו אותך? - טיפש!

טיפשון, מי שמוותר ונותן רק מזמין את אלו שרוצים לבוא ולקחת
מי שמוותר ונותן רק לוקחים ממנו - מה?
אל תגיד שלא ידעת ?!
- אבל היא ממש שכנעה אותי באהבה שלה אלי, כל מה שהיא עשתה
בשבילי...
כל הסבל שהיא סבלה בגללי ...
כל הדמעות שלה... העצב שהיה בה...
היאוש הזה שלה...

- די די כבר, עצב ויאוש הם לא סיבה לאהבה, הם סיבה לרחמים
אולי,
להזדהות והבנה אבל זה רק בסיס למשהו עמוק יותר. תיזכר שניסית
להראות לה את העצב שלך  תיזכר איך שניסית לתת לה לקרוא דברים
שכתבת כשאתה היית בגילה...
היא אמרה לך שהיא לא רוצה לקרוא עכשיו, היא לא רצתה בזה, היא
רצתה חבר מאהב שישכיח ממנה את מה שהיא, היא לא רצתה את מה
שאתה.

- אבל עובדה שהיא קראה והקשיבה לחלק קטן...

-יופי, אז תשתוק ותגיד תודה שעניינת מישהו בכלל אבל אל תלך
ותבנה על זה אהבה.
-לא בניתי!
היא מצאה בה את השירים האלה, היא מצאה אותי בתוכה והיא מצאה את
עצמה בתוכי --- זאת אהבה!
- זה נכון, אבל לא מספיק, יש עוד דברים באהבה
יש דופאמינים ויש הורמונים יש הרגלים ויש בילויים, יש עניין יש
סקרנות
יש תשוקה ורגש לוהט ובלתי ניתן לכיבוש...
האוהבים האמיתיים אש וקרח ולהבות הגיהנום לא יפרידו ביניהם!
גם אתה מצאת בה את הילד האבוד שבך
מעגל שכל כך רצית לסגור, להיות עם מישהו כמוך.
אבל עכשיו אתה נשארת הילד ואילו היא התבגרה והלכה למצוא את
הדברים האחרים שילדים לא מספיקים בשבילם.

- די די, תפסיק זה כואב לי לשמוע, עצב ויאוש הם לא אהבה, זה
שהיא מנותקת מהמציאות וזה שהיא תמימה והיא ילדה זה לא אמר שזאת
אהבה.
אני היתי בשבילה גם ילד וגם גבר היא רצתה אידיאל נעורים, את
המעוות שבו, את הרומנטי שבפושע שחזר למוטב, את האפל ואת הרע.
את זה היא חיפשה ולזה היא נמשכה כנראה ובטעות היא גילתה אותי
בתוך הרצון הזה שלה, יתכן מאוד שזה מה שקרה...

- מה שזה אומר... זה רק אומר עלייך - על מה שחיפשת בה ועל מה
שמצאת שם.
וזה כמו להסתכל במראה ולמצוא את עצמך בפנים, כן אותך מסכן
שיושב שם וצריך אותי בשביל לשמור עליך
טיפש! אתה לא האסיר שלי    
אני העבד שלך
ובמקום לנצל אותי כמו שצריך, אהבת אותי על זה שאני שומר עליך
כל כך יפה.
אבל אתה, אתה הוא זה שעשית אותי ולא אני אותך, אתה מבין?
אני חומר, אני כמו תוכנה שתיכנתת בשביל להגן על עצמך, אני הרי
לא אמיתי ואני כלום בלעדייך, כשאתה הולך אני חדל מלהתקיים
לי אין תפקיד אחר חוץ מלשמור עלייך ומלשמור על אלו שאתה חפץ
ביקרם.
אם תהיה חזק מספיק תשלוט בי וביחד עוד נהנה קצת מהחיים האלה
אבל רק כשאתה תעזוב את העולם הזה רק אז אני אמות ואחדל
מלהתקיים ולאן שלא תלך אז תצטרך ליצור לך תחליף שלי מחדש
אבל בחיים האלה אנחנו בלתי נפרדים, נסבלים אולי ונשלטים קצת
זה על ידי זה אבל אתה האדון ואני המשרת שלך ובלעדייך אני לא
קיים.
אתה יודע, פרויד ממש היה אוהב את השיחה שלנו.
- כן אני חושב גם שהחכמים ההודים היו אוהבים את זה
 כן , גם היא בטח היתה אוהבת את זה , אבל אחר כך שוכחת!

- למה?
פשוט נורא, מה? אתה לא מבין?
  היא בפנים כולה טוהר וכולה טוב וזה כל כך פשוט, אין בתוכה
שום הרמוניה היא רק מתווכחת עם היצרים והגוף שלה והצרכים שלה
ומה לעשות כשאין לה משהו כמוני בתוכה שיאזן את הדחפים שלה, היא
לא תוכל לשלוט בעצמה והיא תחפש אחרים, בני אדם, מחשבות,
שישלטו
עליה...
ובגלל זה לא היה לה את הכוח להחליט, את הכוח לקום וללכת.

אתה ממש לא אשם זאת הסביבה החולה שלנו שקרעה אותה מעצמה
זאת המשפחה שלה שחינכה אותה שעשתה לה את זה והיא היתה חלשה מדי
בשביל לאמר לא.
  אתה יודע שהפיתויים בימינו גדולים מדי והיום גם בסדום לא
היו מוצאים צדיק אחד לפליטה, כן אפילו לא אתה.
אבל אתה לפחות למדת מטעויות של אחרים ולא נסחפת פנימה
מכמה סיבות
- איזה סיבות?
- אה, זה נורא פשוט, בלטת מדי והיית תמים מדי.
 כשבלטת מדי הרחקת ממך את החלשים שלא יכלו לסבול את הנשמה שלך
על ידם.  ומאידך החלשים האלה לא כאב להם כלום, הם השתתפו
בהילולה של החיים, הם בגדו, הם גנבו, הם ניצלו וגם שחטו ומכך
הם קיבלו כוח...
ואתה קיבלת כוח מהתמימות שלך, מזה שלא עשית כמוהם הרגשת טהור
--- אבל הגוף שלך לא נתן לך מנוח... תחשוב שהיית במקומה.

- אני לעולם לא היתי עושה את מה שהיא עשתה ואתה יודע את זה.
- כן... יתכן מאוד אבל אל תהיה כל כך בטוח, תיזכר טוב טוב באלה
שאהבו אותך פעם. לא באלה שאתה חיפשת אצלהן אהבה אלא באלה שאהבו
אותך על מה שאתה.
- כמה כאלה היו בכלל?
- בלעדיה, היו עוד שתיים ומה עשית להן, איך לא התחשבת ברגשות
שלהן, איך לא ניסית להבין מה עומד מאחוריהן, מה הויתורים שהן
היו עושות בשבילך אילו רק רצית.
- אבל לא ידעתי אז!

- נכון מאוד, לא ידעת אז בגיל שש עשרה, שבע עשרה לא ידעת
גם בגיל עשרים ואחת לא ידעת ואתה נלחמת אז בכל הרפש הזה      
וגם היא תילחם עכשיו ויום אחד היא תבין.
והטוב שלה והאוהב שבה יצאו החוצה כמו פעם ואז היא תשלוט בעצמה
רק מה חבל שזה לא יהיה בשבילך.

- בבקשה אל תכאיב לי גם אתה עכשיו!
- אני בכלל לא מנסה להכאיב לך, אני אומר לך את האמת
 אתה בגדת באהבה טהורה שקיבלת בחינם לפני עשר שנים ולפני שבע
שנים גם, לא הערכת אותה אז.
- כן הערכתי!  ---- אבל מאוחר מדי, איחרתי בכמה חודשים בכל פעם

- כן, זה בדיוק הענין! קלטת. כל הכבוד ממש.
 ואיפה אני היתי אז?
- כן, כן, גם אתה לא היית משהו אז מסתבר, אה?
- אתה רואה...  
 כולנו צריכים זמן.
- אבל אתה יודע שבמקרה שלה הזמן היה גומר את האישיות היפה שלה

- כן, אבל מה לעשות בן אדם כמוה לא יוכל לעולם להסתדר בעולם
בכוחות עצמו, כנראה שאין לה אגו משלה עדיין, אין לה חוט שידרה
שייצב אותה היא לא עצמאית במחשבה, אתה לא קולט?
- אבל למה שבשביל שהיא תרכוש לעצמה יכולת כזאת היא צריכה לאבד
את התמימות שלה ואת הטוב?
- מה לעשות היא לא עשויה מאותם חומרים, תסתפק בזה לעת עתה,
טוב?
- אתה רומז שזה עניין גנטי?
- זה רוחני כמו שזה סביבתי וגם גנטי וזה באמת לא משנה
 אתה לעולם לא תוכל לגעת בה
 היא חייבת לגעת בעצמה קודם שתניח לך לעשות זאת.

- וכל מה שהיא אמרה על אגו?
- היא עוד לא יודעת מה זה, אין לה מושג, היא תקועה בעולם צר
מאוד
המשפחה שלה והחברים שלה זה הכל בשבילה כרגע ואם היא לא תנסה
להלחם ולהבין למה היא עושה את מה שהיא עושה בעצמה ולא תתחיל
לחפש תשובות היא רק תשאר במצב שלה יותר.

- אני יכול לתת לה את התשובה!
- אני יודע שאתה יכול.
 אבל היא לא רוצה אותה, בטח שלא ממך, אתה לא קולט?
- למה?
- למה ולמה! תפוח אדמה ושעועית! ככה!
 תבין יש לה הגנות חיצוניות
 יש לה הורים ויש לה דודים ודודות ויש לה אנשים מניפולטיבים
ובעלי   ענין בה ששולטים לה בראש וכל אחד תורם למהומה את חלקו
הפעוט
יש לה צרכים ויש לה רצונות לא ברורים תחשוב לבד, כמו בשח מט
העמדה מסובכת מדי, יש יותר מדי כלים על הלוח וכרגע לא ניתן
להעריך את העמדה ולדעת מה יצא ממנה בסופו של דבר, אינסוף הוא
הסימן תיזכור את זה טוב.
היא תתבגר ותגדל , היא תאבד אנשים והעמדה תהפך לפשוטה יותר ומה
שיצא מהערפל ביחד עם מה שיש לה והשטויות שהיא עוד תעשה, יקבעו
את גורלה, רק אלו, ובכלל לא אתה.
בשבילה אתה תהיה זיכרון כואב ועם הזמן היא תעדיף לשכוח אותך
לגמרי כי היא לא תוכל לחיות עם עצמה והיא קודם כל מעדיפה לחיות
עם עצמה.
תבין, זה אתה או כל ההגנות שלה.
אין לך שום סיכוי בעולם לנצח כאן.
תלך עכשיו, לפני שיכאב עוד.

- יכול לכאוב עוד?
- אתה לא מבין?
 תלך עכשיו לפני שיהיה מאוחר מדי, אתה לא רואה שהיא משתגעת
לגמרי? אל תנסה להיות הפסיכולוג והמושיע שלה, היא רק תשנא אותך
עוד.
היא צריכה ללמוד לבד. וזהו!
- אבל אני אוהב אותה כל כך...
- תשכח מזה.
- לא רוצה לשכוח ממנה ולא רוצה לשכוח אותה.
- גם אתה כנראה עוד צריך ללמוד.
- אי אפשר ללמוד ביחד? ההבדל בינינו לא גדול כל כך.
- לא הוא לא גדול אבל בגיל הזה זה כמעט שליש חיים שהיא עוד לא
חיה, היא לא תשיג אותך לעולם היא רק תהרוס את עצמה ואותך
בנסיון שלה להשיג את הפער הזה, אתה לא קולט?
- אבל גם לי חסרים דברים...
- כבר לא, את מה שהיה חסר לך קיבלת ממנה
 תזכור אותה תמיד, זאת המתנה הנפלאה שהיא העניקה לך.

- דיייי אני הולך לבכות.
- תבכה, זה טבעי לבכות כשאתה מבין את האמת הכואבת.
- אבל אני לא רוצה אף אחת חוץ ממנה
- כרגע אתה לא רוצה אבל אם תתעקש אתה תעשה הכל בשביל לברוח
מהטירוף שלה, אתה תפגע בה כל כך עד שלא ישאר שום דבר טוב.
תזכור אותה, תאהב את הזיכרון שלה  ----  תוקיר אותה
תתגעגע אליה, תבכה מדי פעם, הנה כבר כמעט עברו חודשיים ועוד
יעברו הרבה כאלה עד שתתגבר ותבין מה אמרתי.
את המתים אין להחזיר.
הילדה שהכרת ואהבת הלכה ולא תחזור לעולם.
תביט בתמונות תדליק קטורת מדי פעם תשמע את המוזיקה שאהבתם
לשמוע ביחד, תביט במכתבים הרבים שהיא כתבה לך.
תפנטז עליה בלילות ...
אבל תבין שהיא איננה שם יותר
האהובה שלך איננה.

- לא אני לא מקבל את מה שאתה מנסה להגיד לי, פשוט לא מקבל
- תקבל או שלא תקבל --- זאת המציאות!
אם תקבל תסבול ואם לא תקבל תסבול עוד יותר...
הנה לך, חפרת עמוק מספיק בחרא בשביל לראות מה קרה
וזה עשה לך טוב?
- לא זה עשה לי עוד יותר גרוע, אבל אני יודע למה!
- כן, אתה יודע למה ואם אתה אוהב אותה תניח גם לה להבין לבד
למה!
- אבל היא לא תבין אף פעם לבד מבלי שיעזרו לה, מבלי שיכוונו
אותה להסתכל בנקודה הנכונה.
- לא, אל תזלזל בה ככה... לבריאות!
היא פקחית מאוד...
- היא פקחית מאוד והיא אינטילגנטית ובכל זאת לא מספיק חכמה
בשביל לקלוט.
- אבל אתה יודע שקולטים דברים כאלה גם בדרכים אחרות.
- כן, בדרכים הקשות.
- נכון, בדרך הקשה בלבד ואתה לא תחכה לה שם כשהיא תבין
אתה אולי כבר תלך למקום אחר, אתה מבין שכשהיא תבין היא כבר
תעוצב על ידי הסביבה שלה בצורה כזאת שאתה לא תרצה אפילו להקשיב
לדברים שלה.
אתה לא תוכל להסתכל עליה, אתם תהיו כל כך שונים שתגעלו אחד
מהשני ותצחקו מעצם הרעיון שפעם אהבתם אחד את השני.

- לא, זה מפחיד, בבקשה אל תגיד את זה.
- מה לעשות... כן, הזמן הוא דבר מפחיד
תתעלה מעליו, פשוט תאהב את עצמך לשם שינוי
רק אתה תעריך את מה שתעשה למען עצמך כשתצליח בזה, אחרים יעריכו
אותך בגלל מה שאתה ומה שהגעת אליו, הם לעולם לא ירצו אותך
במערומיך ללא הקישוטים וללא ההישגים שלך ---  אתה רואה שהדרך
הזאת מובילה אותך לשום מקום.
אתה הרי הכי יפה בעירום אבל כולם רוצים רק את המסיכה ואת
המלבושים
בעצם הם רוצים אותי!  
הם רוצים אותי בלבד ואני האגו שלך.
ואתה האציל ואתה הנפלא והטוב והמבין והמתחשב...
   
אבל לא אותך הם אוהבים
אלא אותי ואני רק המסיכה שלך

- אבל תודה שגם אתה רצית וראית אותה עירומה!
- כן ראיתי ובגלל זה הנחתי לך לאהוב אותה עד כדי כך  
 אבל זהו זה.
- מה זאת אומרת זהו זה?
- פשוט מאוד, היא מוצאת לעצמה מסיכה שתגן עליה
 היא בונה לעצמה אגו משלה,  
 אגו שישמור על הפנים שלה ועל היופי שבתוכה
 על התמימות הנפלאה שלה והמסיכה שלה תהיה אכזרית.
- למה אכזרית?
- כי הגוף שלה שולט ביופי שלה
כי הדחפים שלה שולטים ברוח שלה כרגע, כי היא חלשה, כל אחד יכול
עליה והיא נסחפת ונסחפת וברגע שהיא מבינה שהיא נסחפת ונהנית
מזה היא מתחילה לסבול.
כשהיה לה טוב איתך היא סבלה מזה שהיא פוגעת בכל השאר, כשהיה לה
טוב עם המשפחה שלה היא סבלה מזה שהיא פוגעת בעצמה
כשהיה לה טוב עם חברים שלה היא סבלה מזה שהיא פוגעת בך
וכשהיה לה טוב עם מישהו אחר היא סבלה מכך שטוב לה בכך שהיא
עושה דבר רע...
וזה המפתח!
ורק היא לבדה יכולה לפתוח את התיבה האפילה הזאת
רק היא.

ואז יום אחד הרבה אחרי הכל היא תבין
ואחרי שהזמן יסלח לה ואתה תסלח לה עם הזמן
היא תסלח לעצמה ורק אז היא תהיה חזקה באמת
ורק אז, הגבר שיבוא ויבין אותה ויקבל אותה אחרי הכל
יהיה זה אשר יקבל את המתנה השניה שלה
וזה הלב שלה כל כולו.
וזה לא תהיה אתה ידידי, יהיה זה מישהו אחר
ואתה אולי תוכל להתנחם פעם בכך שיזכר לך חסד ילדות
ותופתע לגלות שלאחד הילדים שלה היא קראה סימון או בכל שם אחר
שיזכיר לה את שניכם.

אל תבכה, תהיה חזק,
אתה הולך הלאה,
האהבה תנצח.