סער קורן / אי בודד |
בלב האוקיינוס של הציויליזציה, בלי
עצי דקל וגרגרי חול זהובים. רק
שממון אנושי מחריד.
כשמסתכלים בשמיים רואים רק חושך, בלי
כוכבים מנצנצים של תקווה
ואפילו אין עץ תפוח
שמפריו אסור לאכול, רק
שממון אנושי.
אין אניות באופק.
מבעד לדמעות רואים כמה אורות,
מקסם שווא של המוח. רק
שממון.
ובשער עומד מישהו,
מקבץ-נדבות, פושט-יד,
והוא לא נותן לאף-אחד להכנס, רק
.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|