מקרב כנפי אל האש
רוצה לספוג מחומה
אך היא ממיסה דונג נוצותי
ואני, חסר ישע
צולל אבוד לתוכה
יפה שלי
ארוך המקל
קצותיו מרוחקים
לא, לא ניתן לאחוז בשניהם
ויתורים..
הינם חלק מהחיים
אהובה שלי
הייתי לך קצה
שימשתי לך מאהב ושק
ואת חבטת בי בידייך החשופות
הותרת אותי שותת בזירה
עד השמע קול הגונג
לתחילת הסיבוב הבא
וכעוף החול קמתי שוב ושוב מהקרשים
אוסף אלי את שרידי חיותי
עד שהכרעת אותי ארצה בשלישית
כשליבי,
בידך מפרפר
מקיז סביב את דמי
מוטלת עתה גופתי לפנייך
ואין בך שמחת ניצחון
הועלתי קרבן על מזבח שלוותך
מנחה לנפש סוערת
למען תשקוט
אך היה והגאולה תבוא בך
אנוח לי על משכבי בשלום
והייתי לך לעולה
צאר |
