אני מציע מיטה זוגית
לאדם בודד.
כבר שנים, בעצם,
אני מארח במיטתי
חלומות,
זכרונות,
חתולים,
ואשליות אחרות
(שמדי פעם יש להן גם גוף)
ורק עכשיו שמתי לב.
אני ישן לבד.
זו אולי הסיבה
שאני מתאמץ כל כך
לא להירדם.
אני מדמיין את עצמי
יוצא מגופי באמצע הלילה
מתיישב על קצה המיטה
מסתכל על עצמי הישן,
וחושב בעצב
"הוא לא מכיר אותי בעצם.
וגם אני אותו"
אז אני קם מהמיטה הגדולה מדי
והולך למטבח
לשתות כוס חלב
ולהשקות את העציץ
ובוכה בשקט.
בשקט, כדי לא להעיר את עצמי הישן,
שרק זעקות שבר נדירות
מזכירות לי לפעמים,
באמצע הלילה,
שאני קיים,
וגם אז, עדיין
המיטה זוגית,
והבדידות.


21.11.99