|
מה כבר ביקשתי לעצמי?
את כל העולם.
אהבתך היא כל עולמי;
ביכולתך להעניק לי רק את כל העולם.
בדרכך המופלאה
את מצליחה לחדש את חוקי החשבון:
כשהיינו נערים ידענו כי
שתי רכבות היוצאות אחת לקראת השניה-
סופן להפגש.
רכבות האהבה שלנו יצאו מזמן לדרכן, אהובתי.
אינני יודע באילו כוחות מופלאים
את מצליחה לעכב את פגישתן:
רק מילים נפגשות ומתנגשות.
כמו שני ברזים הממלאים בריכה.
מתי היא תתמלא?
ברזי אהבתנו פתוחים לרווחה מזמן,
הבריכה כבר מוצפת, גולשת:
מי-אהבתנו מסביב מתאיידים בשמש הקופחת.
ברקע המורה הקשיש לחשבון,
מורט שערות אחרונות מקרחתו ביאוש
למראה החוקים החדשים:
עמל של שנים יורד לטמיון בבת אחת. |
|
|
מה זה הקטע הזה
שלכל אחד יש חבר
שנהרג בלבנון או
בשטחים? כל אחד
מתבכיין על זה
וכותב שירי
קינה, יאללה
יאללה יאללה, גם
לי מת חבר -
יותר מזה הוא
נרצח - ואני לא
עושה מזה כזה
עניין.
עמוס מהמוסד
חושב שרבין היה
חבר שלו או הכיר
אותו או שהנושא
הזה מצחיק
מישהו, חושב...
שיחשוב, לפחות
זה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.