"תתחנן, תתחנן כמו כלב"
ככה היא אומרת לי, לא במילים האלו.
ואני מצייית, כמה עוד השפלה?
על מה היא כועסת? אני לא זוכר
"אני אוהב אותך" ; "זה כבר לא מספיק"
מה עוד יכול להיות?
אין את מי לשתף...אז אני משתף את הדף, את העט, במקרה הרע גם את
המורה למתמטיקה, זה הכי קל, להוציא כאן הכול, ואיפשהו בפנים
לקוות שהיא שמה לב, רואה איך אני מתאמץ, והרי נכנעתי מזמן,
אלוהים יודע כמה שאני מתאמץ, לא להרגיז אותה, וזה קשה, קשה
מאוד.
אלוהים ישמור אותי, איך אני אוהב אותה, אני זוכר לפני יומיים
כמה היא הייתה יפה כשהיא הייתה נרגשת, כמה אני עצוב בזמן שהיא
כועסת
ואני מתחנן כמו כלב...
כמה עוד צריך לעבור?