"התעכבו מעט כדי להתבונן בתוהו ובוהו הזה"
                     (רנה דקארט)


לשמאלו של חבל הכביסה יש קיר מונע-ראיה
שלאחריו נחלק העולם לשניים - אלה שנגעו בקסם
ואלה שמתפללים לרחמיו של חסד אלוהי
במדבר בסתיו נושרים הכוכבים על מצע הזהב
ועקרבים חורכים את כפות ידיהם של רואי-השחורות
במקום אחר לחלוטין בולע איש עם בטן מקרקרת
את המוסיקה החזותית של רמברנדט בשקיקה
ובעיני בתו יש מבט קודר ורעוע כשחזה עולה ויורד
בקצב יפחותיה הכבושות - גופה גם הוא כבוש תחת גופו
על השמש הוצא חוזה אבל זה עניין למוציאי-קרביים
ובנהר כחלחל דגי הסלמון משייטים נוגות לקראת מותם
בינתיים הכבישים תופסים תאוצה בדרך לכיבוש ההליכה
כשברקע ההמון מזמזם הערצה לאיזה ברנש וירטואלי
הפופ והדיסקו ירדו מהסוס והקוביזם נותר חמור-גרם
למינגים עדיין מתאבדים בקפיצה כמו אגרטלים וציויליזציות
קצב-קבוע עדיין באופנה והאופנה עצמה לא איבדה את קסמה
"איש לכל כסף" או להיפך - איש לא יודע בדיוק
ציפורים נודדות לצפון במערכים גיאומטריים פשוטים
גיבורים עדיין קיימים (אם כי יותר מפעם)
הבגדים באיכות טובה והמזון מלא בפאתוס
לינקולן עדיין מת כמו ההגינות והחלומות
במערב אין כל חדש והמזרח ישן כמו קודם
ענקים ופיות שולטים בעולם למרות שכולם מכחישים זאת
ובקיץ הים פתוח לציבור ואף-אחד לא מתמוגג מול האדוות