מעשה שהיה, כך היה.
אחלה משפט לפתוח בו מעשיה (וזה אפילו חרוז - הי! מצאתי
תפוז...)
אז זהו, שזו לא מעשייה
לצערי זהו סיפור אמיתי.
קמתי ויצאתי מהמיטה יום אחד וידעתי;
היום אני אמות.
היום יהיה פיגוע באלנבי ואני אתפוצץ.
זהו, I will cease to exist
אני מצפה לזה. מוזר. אני אוהבת את החיים
אבל מעניין אותי לדעת מי יבוא.
מי יבכה על הקבר
ומי סתם יבוא כדי להגיד "היית לי ידידה... זה נורא עצוב"
מי לא יבוא מסיבות אישיות/אידיאולוגיות/רגשיות.
מה ירוץ לאנשים בראש.
מה ירוץ לאמא ואבא בראש.
מה ירוץ לאחים שלי בראש.
מי יביא פרחים... מה הם יגידו...
לאן אני אגיע בסופושלדבר
גהנום או גן עדן?
או שבכלל אני ארקב למוות בקבר
ולאיזה ילד חדש או יצור חדש אני אתגלגל?
ובאיזה מקום?.. באיזה זמן?...
חזרתי הביתה... לא היה פיגוע :) |