בהשראה קלה מהיצירה המקסימה של העלמה העוד יותר מקסימה,
טיטי טובולינה, http://stage.co.il/Stories/123260


אני, מוסיקאי של הרגש,
כותב סימפוניות כל חיי,
לכליי היקרים.

כותב עלייה של תווים
מעצב לשמחה.
מנסה לגרום לכליי לנגן
צלילי עדן מאושרים וענוגים
אשר יהדהדו ככל האפשר.

לעיתים, מנגן אני
לבד על מיתרי העצב
ומקליד על קלידי הדמעות,
ואז בא המפרט האהוב עליי,
ופורט אושר על מיתרי
הכואבים.

לא אוותר על תזמורתי,
לא ולא,
אמשיך לכתוב תווים שופעי אושר
ולפרוט על מיתרי השמחה,
משום שאוהב אני את כליי עד מאוד.

אנשוף בחצוצרה המכריזה על אהבתי,
ואפרוט על מיתרי השמחה ברקע
כל עוד נפשי מזמרת,

כי אני,
אני מוסיקאי של הרגש.