[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לפעמים, כשהייתי מתעורר באמצע לילה חם, מזיע, מנגב מעלי את
הטיפות האחרונות שעדיין לא נדבקו לעורי, הייתי שואל את עצמי
האם גם אתה מזיע עכשיו. האם גם אתה מריח את הריח הזה, ריח של
זיעה באמצע הלילה. ריח כל כך משכר.
הייתי מדמיין אותן זולגות להן, לאורך בטנך, בדיוק כפי שדמעות
זולגות לאורך הפנים. הייתי רואה אותן מתעקלות, משנות כיוון רגע
לפני שהגיעו לפופיק. זה דגדג אותך. אני זוכר שדמיינתי לעצמי
אותך צוחק. אני זוכר שדמיינתי שצמרמורת עברה לאורך גבך, ורעדת,
קפצת לרגע, כאילו נס ממכת חשמל. הפטמות שלך התקשו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שיר הלל
לקרמבו:
בעולם שלנו יש
כזו סוגיה מה
אוכלים קודם את
הקרם? או את
העוגיה? יש
אומרים הרי
כמובן אוכלים
קודם כל את החום
והלבן ויש
שיקבעו כצפוי
עוגיה תבוא לפני
הקצפת והציפוי
ויש כמה שוברי
מוסכמות שיעדיפו
בכלל לזרוק את
העוגיות ואפילו
לקלף את
השוקולד!
וללקק את הקצפת
ישר מהיד!!


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/5/02 21:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיל רובין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה