אני זוכר איך ישבת לך שם בתוך המכונית עם שתי ידיים על ההגה
ופנים מרוכזות, אני הייתי במכונית לידך מנסה איך שהוא לנהוג
ולא  להסתכל עליך. אותה את שהיה לך שיער כל כך חלק ושחור שאם
בודקים במילון במילה לקטיפה יש שם תצלום של השיער שלך, ומסביבו
מסגרת ניאון מהבהבת.
פתאום נכנס לך איזה משהו לעין ואני יודע כי בדיוק שפשפת אותה
עם היד הזאת שלך שנראתה כאילו מישהו פיסל אותה בברונזה, אני
הייתי במכונית שלי שומע איזה שיר ורוצה להיות שם לידך להריח
אותך, להשען אחורה ולהיות הכי מאושר בעולם עם חיוך של ג'ק
ניקולסון, המחשבה ההיא נקטעה על ידי רמזור, מי לעזאזל שם רמזור
במקום כזה בדיוק שאני מתכנן את המשך החיים שלנו ביחד.
המראה האחרון שחשבתי שנשאר לי ממך היה לראות איך את מרכינה את
ראשך למעלה ומסתכלת במראה, שנמצאת שם רק בשביל לתעד אותך, ואני
בדיוק ירדתי מהרכב לראות מה הרמזור עשה לי למכונית, לא יותר
מדי, כיפוף קטן, רציתי להחליף איתו פרטים אבל הוא לא ממש שיתף
פעולה ולא היתה לי סבלנות לחכות למישהו יותר קואופרטיבי אז
נסעתי משם יותר מידי מתוסכל מהעובדה שאני לא אראה אותך יותר
בשביל לחשוב על איזה קימוט שנהיה לי על הפגוש.
את המשכת לך בפקק שזחל לכיוון תל אביב נבלעת בתוך אלפי אורות
אדומים של ברקסים, ככה זה בפקק.

בהמשך הדרך עצרתי באיזה מרכז קניות בשביל לקנות משהו שהייתי
צריך, ופתאום בין המדפים את התהלכת כמו דריאדה ביער, כמעט
התעלפתי לתוך מדף קונסרבים של טונה שהיו בדיוק במבצע ( שתי
קופסאות בארבע שקל), את חיפשת לך מחבת ואני נעצתי בך מבטים או
לפחות התאמצתי לנעוץ, כמובן ששמת לב, לא כל יום איזה טמבל
מגושם נועץ בך מבטים כאילו היית איזה סטייק עסיסי, ככה אני
יודע לנעוץ מבטים מצטער.
את היית סובלנית ואפילו החזרת לי באיזה מין חיוך שלידו החיוך
של מונה ליזה נראה כמו נסיון לבכי, אני מייד הגבתי והתהפכתי
לתוך הדוכן של העוף הקפוא, כמה תרנגולות לשעבר הקפיאו לי את
הפרצוף ככה שנשאר לי מבט מופתע איזה כמה דקות, תנסי את לקנות
שתי קופסאות טונה ושישיה של גינס עם מבט כזה, מיד כולם חושבים
שאתה שודד אותם וזורקים לכיוון שלך שטרות כסף מתוך המכונה, אני
ניסיתי להסביר אבל זה לא ממש עזר ששני גורילות עם מבטא רוסי
דפקו לי מכות וזרקו אותי מהחנות.
אני לא וויתרתי אספתי מהרצפה שתי פחיות גינס, קונסרב טונה
ואיזה מאתיים שקל שהיו לידי והמשכתי לנסוע.
שוב נעלמת לי, ואני כבר הייתי בטוח שפיספסתי את ההזדמנות הטובה
ביותר שהיתה לי אי פעם להיות מאושר, ותדעי לך שזה דבר ממש
רציני להרגיש ככה.
אחרי דבר כזה הייתי חייב להוריד את הבירות, וגם לעשן סיגריה,
בכל מקרה אפשר לדלג לסצינת תחנת הדלק, כי מה שקרה אחר כך לא
ממש רלוונטי.

כמעט ולא נשאר לי דלק, פשוט שכחתי למלא בחיפה אז ירדתי במחלף
הראשון שהוביל לתחנת דלק, עצרתי ליד אחת המשאבות אמרתי לבחור
שעבד שם מלא 95 ויצאתי מהרכב, הוא היה ממש בסדר ואפילו לא שאל
אותי מאיפה כל הפנסים, למרות שנראיתי קצת כמו אורגן אורות.
היה לי כאב ראש רציני וניגשתי לבדוק שוב את המכה שהמכונית שלי
חטפה מהרמזור, זה באמת לא היה נורא קימוט קטן וקילוף צבע פחות
קטן. שהתרוממתי את עמדת לי מול הפנים עם מבט מבולבל משהו שלא
כל כך התאים לאיך שהכרתי אותך, את ליטפת קצת את השיער והושטת
אלי יד, אני הושטתי בחזרה ונצרבתי ממגע של אצבעות , וכף היד
שלך, אחרי בערך חמש דקות שלחצנו ידיים לבחור מהדלק נמאס והוא
ביקש מאיתנו ללכת משם.
" אתם מוכנים לקיים את הפגישה הנורא מעניינת שלכם לא פה", הוא
היה מספיק תקיף ככה ששנינו התעוררנו, למרות שריח הדלק שהיה
באוויר די טיפח את אווירת החלום.
את אמרת לי את השם שלך מהר ואני ניסיתי גם אבל כבר המשכת והצעת
ללכת לשתות איזה כוס קפה,
כמה חבל שאני לא שותה קפה...