משהו הולך לקרות לי.
אני לא יודעת מה,
וגם לא ממש מתי,
כל מה שאני יודעת זה שזה יהיה רע
אולי אני פרנואידית בלי סיבה,
אבל יש לי איזו מין תחושה,
שחוזרת ואומרת- "זה הסוף שלך גברת".
אולי זה ייראה לכם קצת מוזר-
אולי אני אמות מחר,
אבל לא כמו כל שאר האנשים שמתים ונפגעים-
אני יודעת את זה מראש, הם לא יודעים.
"עד סוף אוגוסט",
אני אומרת לעצמי,
אבל בינינו-
הוא הרבה יותר קרוב.
"אבל מי קרוב?"
אני חוזרת ושואלת,
האם זה הסרטן?
האם זאת המכונית?
אולי זה המחבל?
ומי יכול לעצור את זה?
אני מוסיפה לשאול,
זה גורל,
ונגד גורל אין מה לעשות. |
