|
עשן סמיך מיתמר מעלה
משתעשע עם הלשון
נשאב דרך הקנה
משחק תופסת עם הריאה
עשן ירוק, מחייך
קורא לי לטעום
את טעם החופש
ואני מתפתה
וכשגופי נשאר על קרקע יבשה
ונפשי ממריאה אל על
אני רואה הכל יותר ברור
הכל יותר קטן
אך הנחיתה תמיד קשה וכואבת
המציאות מכה ללא רחם
וכשנפשי אל גופי חוזרת
אני חייבת להיות כאן |
|
|
אין לי שום דבר
להוכיח, והוכחתי
זאת כאן על
הבמה
אלון מזרחי
(אפילו השדר
האיטלקי קרא לי
"דה אירפליין")
בהברקה נוספת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.