[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אפריל בר
/
ההוא

מבולבלת שכמותי..מאיפה להתחיל? כן..מההתחלה..כמה נדוש.

ברגע שנכנסתי לפאב ראיתי אותו עומד ליד כמה שולחנות בצד.
היה לו חיוך חמוד,ושמתי לב לקיומו..אבל בזה זה נגמר.
רק הפלא ופלא..איך אני תמיד יודעת להפתיע את עצמי!
וגם הפעם הפתעתי..
חזרתי לפאב כי קיבלו אותי לעבוד שם..התחלתי משמרת ראשונה.
הוא היה הברמן,ואני התקבלתי בתור מלצרית.
תוך כדי עבודתי,הוא הגיע למשמרת שלו.
הפעם יותר התעמקתי בו..וההתעמקות הזו עלתה לי ביוקר..
כי הרגשתי משהו..ואני באמת טורחת להדגיש שזה לצערי.
אני בחורה יפה,אבל משום מה..זה לא עוזר לי בלהשיג את
מי שאני חפצה בו. לא מדובר בהערכה עצמית נמוכה..אני קוראת
לזה..חוסר מזל שהשתלט על חיי האהבה שלי..(אמרתי אהבה?
בטח טעות..לא בבית-ספרי כמו שאומרים).

ניסיתי לחייך אליו..את החיוך הכובש שלי..אותו אחד שמשגע
בחורים.
את האמת..אני בכלל לא יודעת אם זה החיוך שיצא לי,ולא חיוך  
עייף כזה. מדברים על חיוך,ואני נזכרת בחיוך המדהים שלו..
הגומות חן המתוקות שלו..והדבר הכי חשוב,העיניים שלו.
ובאמת שלא איכפת לי מה הצבע,מה שגורם לי לאבד את העשתונות,
זה המבט בעיניים ותו לא.
כמה זמן לא ראיתי מבט כזה..לא חשבתי שאני אתקל במבט כזה
בעוד הרבה זמן,אם בכלל..
וכמובן,עם המזל "הטוב" שלי,אני מעוניינת בו..והוא..בטח
מעוניין בחברה שלו. זה מה שהוא שידר לי לפחות.

יצא לנו קצת לשוחח..שיחת הברמן מלצר: "יש הייניקן בבקבוק?"
והוא ענה לי בחזרה: "נגמר,יש רק בחבית". ( ממש פלירטוט הא?)
קראתי לו מר חייכני..הוא כל הזמן חייך..העניין הוא שמי שמחייך
כל הזמן,חייב להיות חברותי.כזה שיתחיל לפתח שיחת
חולין..שתמיד ישאל מה שלומך..היוזם בקיצור.
זה לא שהוא לא דיבר אליי בצורה יפה,הרגשתי מצידו טיפה עוינות.
לא שאני מבינה למה..יכול להיות שהכל בראש שלי,יכול להיות
שדווקא בגלל שאני מעוניינת בו,הייתי יותר רגישה ליחס שלו
כלפיי.
יש לי שיטות משלי לבדוק אם בחור מעוניין בי..אז כמה שאני  
ניסיתי ליצור איתו קשר עין..זה היה פשוט לשווא.הבנתי..הוא לא
מעוניין.שוב מן כאב כזה בלב..נזכרת בכל הפעמים שאני
מתאכזבת בסיטואציות דומות.

סיימנו את המשמרת..נפרדתי ממי שנשאר בפאב.
האחראית משמרת ענתה לי בחזרה וגם עוד מלצר.
כשחשבתי שהוא כבר לא יאמר לי ביי בחזרה..היתה לי נפילת מתח.
אבל בזמן היותי הולכת,הוא צעק לי לילה טוב,ושאני אחייך.
וכמובן..מה כבר אני יכולה לעשות אחרי שהוא אמר לי את זה?
אני לא מדברת על לחייך..זה ברור מאליו,זה עשה לי טוב שהוא
לא התעלם ממני לגמרי.
העניין הוא אחר..התחלתי לנתח בראש לסיבה שהוא אמר את זה.
המסקנה שהגעתי אליה זה..שיכול להיות שהרושם שנתתי לו זה
שאני כבדה מדי..כי באמת שלא הייתי חייכנית ביום הראשון
לעבודתי.
אז הוא כנראה לא סובל אנשים כאלה,ולכן היחס שקיבלתי ממנו.

שורה תחתונה, בסך הכל מדובר בתאוריות שלי..הן לא
אומרות לי כלום. שיגעתי את עצמי עם שאלות,תהיות..מה לא.
אני כבר התייאשתי..במשמרת הבאה שלי,אני אבוא בתחושה של
הפסד..שאין לי בכלל סיבה לפלרטט איתו,כי אני יוצאת מתוך נקודת
הנחה שהוא לא רוצה אותי. כל מה שנותר לי לעשות זה לקוות
לאיזשהו נס..אידיוטי מצידי לחשוב כך.
אך אם לא אאמין בזה ,לא נשאר לי עוד במה להאמין..ולזה
אני כבר לא מוכנה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סוכר זה לא הכל
בחיים!



אנה הסוכרתית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/5/02 19:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אפריל בר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה