[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טרי רוז
/
אטום

"בזמן האחרון אני מרגישה שאתה לא נפתח אלי מספיק, כאילו, קשה
לך לדבר איתי או משהו" אמרה רקפת לסלע "יענו, המצב היה תמיד
כזה אבל בעצם פעם היה יותר טוב. אני באמת רוצה שנתחיל לדבר
יותר ברצינות, אתה מבין למה אני מתכוונת?"

לסלע לא היה מה להגיד ורקפת עזבה אותו בנפנוף יד קליל לטובת
הקניון השכונתי. דוד החל לשנוא את רקפת ואמר "חתיכת ספסל בלתי
מגלוון! אני מחכה לך פה כבר שעתיים ואפילו טלפון לא הרמת יא
עמוד חשמל קרמי!"
בלחש "אני מצטערת, התעכבתי קצת."
"מה התעכבת? על לזיין ת'שכל לאיזה אבן גיר? תגידי את לא חושבת
שקצת הגזמת?"
"הוא לא אבן גיר הוא סלע בזלת! יש המון הבדל ורק חסר רגישות
כמוך לא מבין את זה."
"מה חסר רגישות?" אמר והחל לחטט באפו "כבר חודשיים שאת" -
דחיפה - "נפגשת" - סיבוב - "עם החרא ה..."  - הוצאה והתבוננות
בגוש - "מה חרא, זה סלע!"
"אז מה אם הוא סלע? אז אין לו רגשות? בגלל מכלילים כמוך
הנאציזם עלה לשלטון!"
דוד הקפיץ את הגוש בעזרת שתי אצבעות בידו האחרת וניגב במכנסיים
"מה בגללי?"
"בגלל אנשים כמוך הצנרת בשכונת גרב נראית כמו שהיא נראית."
דוד התרומם מעט וחוזק דיבורו התגבר משקט לצעקה כשאמר "עכשיו
תקשיבי לי חתיכת טופס חכירה זמנית אני ישבתי פה והייתי צריך
לסבול את המקום הזה שאת יודעת שאני לא סובל, באמצע עוד הלכתי
לשרותים כשהיו שם המון אנשים ולא משנה לאיפה הלכתי בתוך החדר
הקטן והמסריח הזה או שהמשתנה הורידה את המים או שהברזים נדלקו
או שהפאן התחיל לעבוד עם כל החיישנים המסריחים שיש להם שמה, את
לא הגעת לא התקשרת לא כלום ואת עושה לי דאווינים, זה עוד מילא,
אבל בחיים שלך שלא תעזי להזכיר אותי באותו משפט אם צנרת גרב
ברור! גם כן מדברת לי עם אבנים."
"הוא כבר לא אבן הוא סלע!"

נעזוב רגע את הויכוח של שניהם, מה הוא משנה בכלל, הרי כבר
הזכרתי שדוד הפסיק לאהוב את רקפת לטובת שנאה, אז די ברור מה
יצא מזה. רקפת חזרה בוכה לסלע "הוא לא מבין אותי! הוא כזה
ילד!"
דוד הופיע מאחוריה עם צינור והחל להתיז על הזוג תוך צעקות
"נראה אותך עכשיו כותב על לוח!"

המים זרמו וזרמו ולפתע התעופף דוד באוויר בזרם מים עוד יותר
גדול שפרץ מברז הכיבוי של שכונת גרב שעמד כשליש מטר מאחוריו.
רקפת שעפה מההתקפה קמה והתקרבה בזהירות לסלע, לפתע קראה בשמחה
"אתה בסדר! ידעתי שאתה תעמוד בזה, עכשיו שום דבר לא יפריד
ביננו."
הסלע נראה מודאג, יכול להיות שזה קשור למים שנצנצו בשמש על
קליפתו אבל הוא ידע שזה קשור דווקא למה שנמצא באותו רגע
מתחתיו. פרצופה של רקפת הרצין כשלא הבינה את דאגתו, היא החלה
לבדוק אם קרה לו משהו, הרימה אותו, הפילה אותו וצרחה "עם
קוורץ! נבלה, אני עוזבת אותך לדקה וכבר אתה מוצא מישהי אחרת?
אני חשבתי שהיה ביננו משהו."

וכך המשיך עוד זמן מועט צעקתה הנוראית של רקפת, דבר ששכונת גרב
כבר התרגלה אליו שכן זה לא היה הסלע הראשון וגם לא הגבר
האחרון. הסלע והקוורץ נשארו צמודים וכל מה שהגברת הצליחה להסיק
מכל העניין הוא שאם אינך מסוגל להיפתח למסויימת, תעשה מקלחת
קרה ולך לאחרת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האופק המדיני
שלנו
נמצא במקום
שהשמיים והארץ
נפגשים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/5/02 19:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טרי רוז

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה