[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יש מצבים בהם אתה נדרש להציג שליטה תחת לחץ כבד. יכולת חשיבה,
תיכנון וביצוע.
יש מצבים בהם אתה נדרש לאלתר ולשחק עם הסיטואציה בכדי שתוכל
לצבור ידע.
ידע = כוח. ורק על זה אני יכול לחשוב עכשיו, כשאני רואה איך
הוא משתלט על המחבל הטרוריסט בשתי ידיו, אני מרגיש לרגע חסר
תועלת וקטן, למה אני לא עשיתי את זה ?
למה לא למדתי קראטה? איך יצאתי סוכן ביטוח?  האם זה כל מה
שייצא ממני בחיים?!
ולפתע נראה ששיחק לידי המזל, הטרוריסט הקיצוני רץ ישר אליי,
מהר !
מה אני אמור לעשות עכשיו?
עצמתי עיניים חזק חזק , ושלחתי יד קפוצה לפנים, הקיצוני המשוגע
חטף כהוגן את האגרוף הישר
לתוך אפו המחודד, ונפל פרקדן על השיש של ריצפת הבנק.
כיפאק - היי.

פתחתי עיניים, המום, איזה קיר עצר אותי ? עמדה סביבי קבוצה
רועשת ונרעשת של חליפות מאה אחוז כותנה , וחמש עשרה אחוז
פוליאסטר. חילפה אחת נראתה לי נרגשת במיוחד, הצלחתי להבין שהוא
זה שבלם אותי . במאמץ לא קטן הרמתי את רגל ימין ובעטתי לחליפה
באיזור שנראה לי שהאשכים שלו ישנים שנת ישרים.
זה עבד מצויין, החליפה התקפלה לשניים ונפרסה יפה על הריצפה כמו
שטיח פרסי מושפל בזווית העין יכולתי לראות את הנשק שלי כמה
מטרים לשמאלי, קמתי מהר ורצתי אליו... שמתי לו רגל ! כן אני,
אני הקטן המושתן שמתי למחבל , הטרוריסט, הקיצוני, המשוגע,
רגל.

שכבתי בחוסר כבוד על הריצפה, עשיתי עצמי מעולף וקיוותי למות,
כשראיתי אותו קם ורץ  מתחתי רגל קדימה והכשלתי אותו במנוסתו
השפנית הפחדנית והוא צלל לתוך השיש.
שששששששששששש.... בווווום!!!!!!! האף המחודד שלו השתטח ובמקומו
נותרה בליטה כהה ומדממת בצבעים סגול שחור ואדום מרוחים כולם
אחד בחיי השני והשלישי.

בחלומי מחוץ לחלוני אורבת לי ציפור , אני ישן ושומע אותה
צורחת, אני שומע את הזעם בקולה,
את הכעס את השנאה... מחוץ לדלת שלי אורבת לי ציפור , אני עומד
ומקשיב , היא דופקת על הדלת מנסה בכח לפרוץ פנימה בכח. האימה,
הפחד...
הצרחות מתקרבות אליי במסדרון המוביל לחדר הקטן שלי , רצתי לחדר
וסגרתי את עצמי בפנים, נעלתי אותה, אני שומע , אני יכול להרגיש
אותה בבשרי אי שם בחוץ, צמרמורת, שורטת את הדלת בציפורניים
חדות.
אני בוכה

הדלת נפתחה פתאום , ובבת אחת - חושך ! אני לא רואה כלום, ואני
נדחק לפינה , מסוכך על ראשי בשתיי ידיים - שקט, הכל נגמר
עכשיו, התעוררתי... אמא מלטפת את ראשי , מרגיעה שהכל נגמר,
בינתיים הכל בסדר, אבל אף פעם זה לא יפסיק לרדוף אותי -  

מחוץ לחלוני אורבת לי ציפור - והפעם - אני כבר לא פוחד ! אך
דעתי נטרפת בינתיים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-ווי, תראה כמה
אבק אנחנו
עושים!
-כמה?
-ממש כלום!


פרעוש לחרגול


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/2/01 8:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עומר גולן-גינזבורג

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה