אריה שירן / ארון |
מפסיקים להדחיק את זרעם ומוציאים אותו לשווא,
בשירותים של תחנות מרכזיות.
אני , רוצה להיכנס לארון
להסגר
וללכת כבר לנוח מכל השעמום הנורא הזה.
כי מי אני ידעתי מימים ימימה,
ודבר דיברתי על מדבריות, שממה ושיממון של שעמום.
שעות, שעיתי וחיכיתי לישועה.
פציעות, נפצעתי בין פסיעה לפסיעה,
רק להיות עוד פסע אחד לפני הארון...
כולם יוצאים היום מהארון, פותחים את מפשעתם
ואני,
לסגור
לסגור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|