דנה התחילה לעסוק לאחרונה במאגיה שחורה . נמאס לה , לדנה שהיא
לא מקבלת מה שהיא רוצה . נמאה לה לחלום על נסיך על סוס לבן
שיבוא ויקח אותה . היא יושבת בחדר , החדר שלה שכבר הרבה שנים
אף אחד חוץ מדנה עצמה לא ביקר בו . יושבת ורוקחת מתוך עצמה
כישופי אהבה . " תעשה שתהייה לו חולצה מגניבה , תעשה , תעשה
שתהייה לי אהבה. צועקת ,נואשת.
דנה היא לא ילדה אמיתית . בעיניים רואים לה מן עצב סתמי כזה .
דנה היא בעצם לא מה שהיא מראה לכולם . היא לבד . מורחת את עצמה
על כל בן חלש שניכלא בדרכה , פרחה - ככה קוראים לבנות מסוגה .
דנה היא פרחה . זה נורא מצחיק שלפרחה כמו דנה יש עיניים כל כך
כחולות שמשקפות משהו לגמרי אחר ממה שהיא .
איך נפלת לשם דנה ? אולי כי תמיד בחרת להסתכל על "האנשים
המעניניים האלו " -כאילו יותר טובים ממך .
איך אפשר לדבר עם זר ככה סתם ? איך דנה ? בשביל דנה זה אפשרי .
היא פשוט קמה ורצה לזר עם חולצה מגניבה ומדברת ומדברת ומזיינת
ושוב גומרת . שוב פעם רע לה , לדנה .
קל לך לדבר ככה סתם , קל לך לזיין ככה סתם . אולי בתוך עצמך
היית רוצה להיות קצת כמוני , קצת אחת בצד ,קצת אחת הפוכה ממך .
כשאת מזדיינת ככה סתם את משלה את עצמך דנה ? חוסר בטחון ,חוסר
הערכה ,זה בולט ,זה זועק מתוכך . אוי דנה , לא הכל בחיים זאת
חולצה מגניבה ורואים לך בעיניים -עיניים כחולות , עיניים טובות
, עיניים תמימות של ילדה בודדה .
" תעשה שתהייה לו חולצה מגניבה , תעשה , תעשה שתהייה לי אהבה .

דנה מרגישה שאני חושבת עליה  , שוב התחלתי להשתעל , כמעט את
הנשמה הקאתי .
דנה הטילה כישוף.