|
אני משערת שהרבה מאד סיפורים
נולדו בנמל התעופה
בעיקר זה של ישראל
המקום היחיד בעולם
שאני יודעת עליו
שכולם מחכים לך שתבוא
אני מנסה לדמיין את התחושה של תיירים
שלא מכירים את התופעה
שיוצאים מבית הנתיבות
ומוצאים את כל האנשים האלה
שעומדים ומחכים
אבל לא להם
וחשבתי על השומרים שם
שרואים כל יום
אלפי חיבוקים אוהבים
מליוני חיוכים
אולי צריך להחליף את שם המקום לבית האהבה
ולפתוח שם דיסקוטק ביום האהבה
יש משהו עצוב
בלעמוד שם
ולראות האנשים
שיורדים
אנשים שמחכים
האנשים שניפגשים
חיבוקים בכל השפות והצורות
ואיש שפתאום הפך למישהו אחר
זה מדהים
כמה אדם משתנה
מחמור סבר הוא פתאום זרח
פשוט זרח
ואתה עומד שם
ובוחן לך את החיבוקים
ואומר לעצמך
זה לא משנה איך תקטלג אותם
אתה לא תקבל אחד.... |
|
|
ביום כיפור
בעודי רואה סרט
בטלויזיה וחושב
לעצמי מחשבות על
רומו של עולם,
ראיתי גמד קטן
מציץ מהחלון.
ישר קלטתי שזה
הוא וצעקתי
עליו. בחיאת רבק
אלוהים, היום
כיפור, יום של
סליחות אז תעשה
טובה ותסלח את
התחת שלך מפה או
שאני עושה לך
טרור.
אתאיסט בדילמה
עצבני אבל לא כי
הוא לא רעב כי
הוא לא צם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.