[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דוריאנה דור
/
ובלילה

היא נגבה ידיה במטלית, מניחה אותה על הכסא.
הסירים היו מוכנים למחר, הכל מסודר, נקי.
ילדיה יחזרו מחר מבית הספר, הכל מוכן לקראתם.
מעיפה מבט אחרון במטבח, כבתה את האורות,
עלתה במדרגות לחדר השינה.

שעת לילה, הכל שקט, חשוך. עברה בין החדרים, סידרה שמיכה נופלת,

נכנסה לחדר השינה. בעלה שכב עם הגב אליה, קורא עיתון.
התיישבה על קצה המיטה, מניחה ראשה בין ידיה, נותנת לעצמה
לנוח.
מרגישה את כוחותיה עוזבים אותה, מרשה לעצמה להוריד את המסכה.
חשה תנועות במיטה, יד ליטפה את גבה "מה יש לך?"
הזדקפה "אני עייפה"
לעיתים נדהמה איך היה קורא אותה כספר פתוח, מרגיש אותה ללא
מילים.
"לכי להתקלח, אני מחכה לך"

נכנסה לחדר האמבטיה, סוגרת אחריה את הדלת, מביטה במראה שממול.
עיניים מלאות כאב הביטו בה.. עיניים כל כך עייפות..
האם אלה העיניים שלה?
העיניים שרק לפני כמה שעות זרחו באושר?
העיניים שברקו וזרקו ניצוצות רק לפני כמה שעות?..
עצמה עיניה, מרגישה את הגוש מתהווה בבטנה,
את הדמעות מתחילות למלא את עיניה..
ידעה שלא תוכל להימלט יותר מעצמה. זמן חשבון הנפש הגיע.
איך, חשבה לעצמה, איך נפלתי ככה?
רצית לשחק, רצית להשתעשע..
חשבת שתוכלי לשלוט בזה..
היית בטוחה שאת בשליטה..

עוצמת עיניה, נזכרת בשעות אחרי הצהרים,
איך ההוא, החזיק את פניה בידיו, מביט בעיניה, עיניו אומרות
הכל,
והיא רואה בעיניו הכל, יודעת שככה בדיוק גם היא מרגישה.
מרגישה את הכאב העצום בגופה..
הרעב שחשבה שתשביע והתברר לה שלא..
מרגישה
את
הבגידה..
היא עצמה עיניה, מרגישה רע.
רע.
דמעות מציפות את עיניה, נושכת שפתיה בחוזקה שלא יצאו ממנה
קולות..

התפשטה במהירות נכנסה למקלחת, פותחת את המים, מכניסה ראשה
מתחת לזרם המים, נותנת למים לשטוף את הדמעות שלא מפסיקות
לזרום..

האם זהו האושר יקירתי? זה מה שרצית באמת בשבילך?
האם בשביל זה רצית להסתכל לעצמך בלבן של העינים ולהגיד - כן
חוויתי..
חשבת שיהיה לך קל, נכון?
חשבת שתשחקי ולא תבוא שאלת המחיר?
האמנת, באמת,שהשעות הגנובות האלה, מלאות העוצמה, יעשו אותך
מאושרת?
ולמה..למה כל כך רע לך בעצם?
הרי הבטחת לעצמך נאמנות..
השעינה ראשה על החרסינה הקרה, מחזיקה בידיה את הקיר
נותנת לדמעות לזרום..


הקולות במוחה מתגברים, המראות חוזרים מול עיניה,הדמעות קולחות
מעיניה, עומדת שם דקות ארוכות, נותנת למים לשטוף מעל גופה את
העקבות,
נותנת לכאב להיות..

...סגרה את המים, ניערה שערותיה, ייבשה גופה, ניקתה פניה,
לבשה את חלוק הרחצה, חזרה לחדר השינה.
הוא חיכה לה, מביט בה.
"בואי.." הרים את השמיכה, מחכה שתיכנס..
נעלה את דלת חדר השינה,זרקה את החלוק מעל גופה ונצמדה אליו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"היתה לי מורה
שהיתה נכנסת
לשיעור עם גראס
ובקבוק וודקה.
היא מתה."







אפרוח ורוד
בתשדיר של "מורה
טוב מורה
לחיים".


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/5/02 23:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דוריאנה דור

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה