"ערב טוב, משפחת סעדיה?"
"מי  זה?"
"שלום, מדברים מעמותת על"ם, זוהי עמותה שעוזרת לנוער במצבי
סיכון, אנחנו עורכים כעת מבצע התרמה כדי לסייע לאותם בני נוער,
ופנינו אליכם בתקווה שתוכלואולילסייעלנובתרומהכלשהי?"
"תשמע, "
"כן?"
"אני, אלמנה...אין לי אף אחד... תאמין לי, אני צריכה
תרומות..."
"אוקיי, אני מבין, תודהביי."

"ערב טוב, משפחת אליאס?"
"מדברים"
"שלום, מדבר דור מטעם עמותת על"ם, עמותה שעוזרת לנוער במצבי
סיכון, ואנחנו עורכים כעת מבצע התרמה למענם,
ותהינואםתוכלולעזורלהםבתרומהכלשהי?"
"אה, לא...אין צורך"
"תודה רבה, ביי"

היי, יש פה חיים שגר בגבעתיים, אם אני אתבדח על זה,
אולי...לא.

וואו, כמה משפחת אמיר יש, ואף אחד מהם לא תורם. אולי הם התפרשו
בכל הארץ כדי לחסום לנו תרומות?

"ערב טוב, משפחת אמיר?"
"כן מי מדבר?"
שלום מדברים מעל"ם, עמותה לסיוע לבני נוער במצבי סיכון, אהם,
ופנינו אליכם בתקווה שתוכלולעזורלהםאוליבתרומהכלשהי?"
"איך יש לכם את הטלפון שלנו?"
"אני,אה, יש לנו רשימת חיוג?"
"כן, מזה חששתי..."
"אז אה... תהיתי אם תוכלילעזורלהם? בתרומהצנועהכלשהי?"
"לא, אני לא מעוניינת. ותמחקו אותנו מהרשימות שלכם."
"אוקיי, גבירתי, אני מבין, אני מתנ..." קליק
זונה

בטח שאני עושה את זה בשביל הכסף. בכל זאת, איפה ארוויח 16 שקל
מינימום לשעה, כשאני עוד בן 17 שמחכה לעתודה?
אבל עדיין, לא צריך לשנוא אותי כי התקשרתי אליכם. זה בשביל
מטרות טובות, אתם יודעים. על"ם וכאלה. ולא, לא מעניין אותי
למה אתם לא רוצים לתרום. אני ממהר לאנשים שאולי כן ירצו,
אנשים שכן איכפת להם מהילדים המסכנים שמסתובבים ברחוב, ובסוף
גומרים עם חבורת תמהונים בבית השאנטי.
כאילו, מה אתם רוצים, יחס אישי??? אם תתרמו 50 שקל במשך שנים
עשרה חודשים, תקבלו את כל היחס אישי שתרצו.
סיימתי לקבל סירוב נוסף מהשם הנוכחי ברשימה, והשמות ממשיכים
וממשיכים להגיע, זה אף פעם לא נגמר...

"הלו, משפחת שמחוביץ'?"
"כן?"
"אפשר בבקשה לדבר עם רפאל?"
"אה, רפאל מת לפני שלוש עשרה שנה, ככה שלא יכול להיות שאתה
רוצה אותו."
"אוי, אלוהים, אני מתנצל, ביי."
מישהו מעיף מבט ברשימות האלה פעם בכמה שנים?

אח,אח, אם הם רק היו טורחים לעדכן את הקבצים שלהם במטה, זה
בהחלט היה עוזר להתרמות. אני מטלפן לאנשים שעברו דירה, למספרים
לא מחוברים, לאנשים שעזבו את הארץ, לקו שונה באותו הבית, וכן,
גם יצא לי לטלפן למישהו שמת לפני 13 שנה.

"ערב טוב, משפחת לפקוביץ'?"
"נכון."
"אני מדבר מטעם עמותת על"ם, זוהי עמותה שעוזרת לנוער במצבי
סיכון ומצוקה, ופנינו אליכם בתקווה שתוכלו
לעזורלהםאוליבתרומהכלשהי?"
"תשמע, תשלחו לנו שובר כזה שיש לכם, ואנחנו נשלח לכם כסף?"
"תראה, הבעיה עם שוברים, הם מכבידים על העמותה תקציבית, אתה
מבין,"
"יש לכם שובר כזה?"
"כן..."
"אז תשלחו לנו שובר כזה שיש לכם, ואנחנו נשלח כסף."

אמאשך תשלח שובר.
זה שוב הקטע הזה של היחס המיוחד. סתם תתקשר אליהם לטלפון
מרשימת חיוג, לא מתאים, אבל תשלח להם במיוחד שובר בדואר, רצוי
עם אותיות זהב מסולסלות וחותמת ארמון בקינגהאם, והם יתרמו לך
בחפץ לב. הם לא מבינים שזה עולה לעמותה כסף. האמת, גם לנו לא
הסבירו ממש כמה זה עולה לעמותה, ככה שיכול להיות ששווה לעמותה
לשלוח שובר למי שיתרום 50 שקל, אבל אמרו לנו לצמצם את זה כמה
שאפשר, ואני לא מעיז לשלוח יותר מחמישה-שישה בערב.

"הלו? משפחת ספיבק?"
"שלום."
"היי, מדבר דור, אני מדבר מטעם עמותת על"ם, וזוהי עמותה העוזרת
לנוער במצבי סיכון ומצוקה, העמותה מסייעת לנוער באמצעים כמו
ניידות לילה שמסתובבות ברחובות ואוספות נערים תועים, בית
השאנטי, בו מתגוררים נערים שנפלטו מבתיהם, ועוד, וכעת אנחנו
עורכים מבצע התרמה כדי לסייע לבני נוער שנפלטו מבתיהם לרחוב,
בגלל סיבות כמו אלימות וכדומה, ופנינו אליכם בתקווה שתוכלו
אולי לסייעלהם בתרומהכלשהי?"
"(קול ילדותי:)רוצה את אמא?"
"היי, כן, זה יהיה נחמד."
"רגע אחד. אמא!!! אמא!!!!!!  היא לא בבית."
"מתי היא תהיה?"
"לא יודע."
"טוב, תגיד לה שמחר על הבוקר שולחים אליה את הקוזה נוסטרה."
"את מה?"
"ילד טוב. ביי."

כמובן שמתישהו גם מתרים נחמד ואדיב כמוני מאבד סבלנות. בשבילכם
זה רק מתרים אחד שמתקשר אליכם איזה ערב, אבל אני יושב שם במשרד
המדכא חמש שעות, מתקשר לעשרות מספרים, נתקל באינספור אנשים שלא
מעוניינים, שתודה אבל לא בא להם, שאמא שלהם לא בבית, שנמאס להם
שכל העולם מתרים אותם. האמת, זה די נכון. זה דבילי מצד כל
התנועות האלה לא לתאם ביניהן את המבצעים, ולהתרים את כל העולם
לכל העמותות באותו חודש משותף. יש גם חוסר תיאום בתוך העמותות
עצמן, ככה שיכול להיות שילדים מעצבנים יבואו אליך הביתה להתרים
אותך ושגם תקבל טלפון מהאנשים המדוכאים במשרד. איזה סרבן-התרמה
גם הציע לי בטלפון לאחד את כל התנועות, להתרים ביחד, ולחלק את
הכסף. אני אעביר להם את הרעיון, אדוני. מה דעתך על איזו תרומה
צנועה?

"ערב טוב, משפחת שמחה?"
"נכון, ערב טוב."
"שלום, רוצים לתרום לעל"ם? כלומר, על"ם זאת עמותה שעוזרת לבני
נוער, שזה ילדים שנולדו להורים בגיל תיכון כמו בסלאמס וכאלה,
במצוקה, שזה כמו גלישת צוקים רק סביל, והעמותה מסייעת להם
בדברים כמו ניידות לילה, שאלה טרנזיטים שנגנבו מהיפים זקנים,
וככה אוספים את הילדים המסכנים ומוכרים לעבדות, כדי שיהיה כסף
לעמותה לעזור לבני נוער, אבל בני נוער אחרים, כאלה שנתקעים
בבית השאנטי, בית מסריח כזה בתל אביב שמרכז מיקרוקוסמוס מרשים
של טיפוסים נטולי כישורים חברתיים, כאלה שמזיעים כשהם צריכים
לשאול אותך מה השעה, ואז באים עם הניידות לילה וחוטפים אותם,
ויש בדיחה כזאת, שבגלל שהבני נוער האלה לבושים כל כך גרוע, אז
זה כאילו משטרת האופנה, חה חה, והיינו מעוניינים, כלומר רצינו
לדעת, למרות שאומרים לנו פה שאסור להגיד 'רצינו', אם תוכלו
לעזור למסכנים האלה בתרומה צנועה כלשהי, למרות שעדיף חפה מכל
צניעות, כי הילדים צריכים לאכול, ואחרי שיורידו מזה את המשכורת
שלי, את הרווח של המשרד ואת כורסאות העור לבכירי העמותה, יגיע
אליהם בערך עשירית ממה שהתרמתי, ככה שאם תתרום להם 30 שקל,
כלומר שקית ביסלי, זה יהיה נחמד."
"רגע רגע, אנחנו לא רוצים לתרום."
"למה לא?!"
"לא רוצים, תודה."
"אני לא מנתק יזבלים. מה לא רוצים תודה? מה תודה? באתי להציע
לכם קולף תפוחי אדמה אוטומטי ואתם אומרים לא רוצים, תודה?
תגידו 'לא רוצים, אנחנו חארות.' כן, תגידו את זה! ק-מ-צ-נ-י-ם.
היה קשה?"
"אני מתקשרת למשטרה."
"יאללה יאללה, את לא מתקשרת כי אני לא מנתק, ומה תגידי למשטרה?
שאיזה מתרים מטריד אותך? מה הם יעשו? מה???? יקחו לי ת'טלפון?
יאסרו עליי להתקרב לספר טלפונים למשך חמש שנים?? זה משרד גדול
מותק, הם לא ימצאו אותי לעולם!"
"אדוני תרד מהקו מיד!"
"לא רוצה ולא רוצה! ננה בננה! תתרמו, תתרמו יג'יפות. הילדים
מסכנים, הילדים רעבים, ואתם יושבים בבית מול הטלויזיה ואומרים
לטלפון 'לא רוצים תודה'. צריך לכלוא אתכם, באמת."

מצד שני, העבודה הזאת עשתה פלאים לכישורים החברתיים שלי, שעד
עכשיו היו כלואים תחת שרשראות לוחצות של ביישנות. אני לא חושב
שבעוד כחודש, כשאהיה באוניברסיטה, תהיה לי בעיה לעשות משהו
כמו...

"הלו?"
"שלום, אינה ברגמן?"
"כן, זה אתה, דור?"
"היי, מדבר דור, ממעונות קנדה, חדר 123."
"יוהו, הכל בסדר."
"אה, כן, אני מחפש כעת מישהי ללכת איתה למסיבה ביום חמישי,
ופניתי אלייך בתקווה שתוכלי להתלוות אליי כבת זוג?"
"אוי, מצטערת, אני כבר הולכת עם מישהו."
"אוקיי, אני מבין. תודה בכל אופן."
"ביי."

"ערב טוב?"
"שלום, זאת אילנה פישמן?"
"אני לא תורמת היום."

"הלו"
"היי, האם אני מדבר עם רונה דונילביץ'?"

16 שקל לשעה. וזה יכול לצאת יותר, עם בונוסים.