The wind walked through the giant trees. He cried and
screamed between them, and the trees cried and screamed with
him. The sound touched your soul deeper and deeper until you
had no strength to hold on and the only thing you could do
is to cry and scream with him.
The cold tears fall from the paintful eyes and the wind
carefully takes them from your face. The cold arms of the
wind hold you as close as no one befor and in respones to
the hug your blood starts to run faster and faster and
suddenly the arms are not cruelly-cold, but gently-cool. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.