ל. נטלי / זיכרון |
נשוב לראותם רק בשמיים
כי החיים יודעים שימותו,
והמתים אינם יודעים מאומה.
ואין עוד להם שכר,
כי נשכח זכרם.
נשכח זכרם של החללים,
האלה שלמענינו נשכחו.
נשכחה התודה,
נותרה המחילה.
גם אהבתם;
גם שנאתם;
גם קנאתם;
כבר אבדה.
וחלק אין להם עוד לעולם
בכל אשר נעשה תחת השמש.
ורק יום אחד של זיכרון,
כזה יום של תודה,
לא מחזיר אותם לחיינו,
נפגוש בם רק מעלינו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|