אורי צציק / שלווה |
אני שוכב על הקרקע, פני מופנות אל על,
עפיפון פוגש ענן שמשייט לו בשמים
הרוח נושבת והעצים מרשרשים
שני ילדים רחוקים, צוחקים, ורוכבים על אופניים
עלה נושר וגולש לו בשקט
פוגע בקרקע בקול שלא נשמע
מעלי עומד אדם, וקורא מהתנ"ך
ואמא בוכה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|