ערן נענע / מחשבות |
נוסעים ודורסים פרות קדושות בעיניים עצומות השעות מתחברות
לשנים כמו עונות לתפילת מתאבדים השמיים זוכרות הן הבטחות
שנלחשו לאוזניים לא שוכחות רגעים ששיחק לך בשערות הכבשים בשדה
תמיד יהיו ירוקות כבר לא יהיו נשיקות כמו אז בכל הגוף מדגדגות
אצבעות על ההדק האקדח רועדות ילדות קטנות בסמטאות חשוכות אל
ואף אחד בגלל זה הן עכשיו מזדקנות וקרועות שמלות אדומות
קצרצרות הן נבואות זעם וכעס כל אחד יכול לצפות בשמיים בכוכבים
במלחמת מאורות גם הן מעננים פוחדות באימה כשרואות עצמות ושאר
חזיונות תעתועים ותמונות באלבום שמדפדף בעצמו האידיוט ולטמבל
נתנו הרבה הזדמנויות בצומת צבועות הן עומדות לבדן בפנים בוכות
נחנקות מרוב שקרים וצוחקות בפנים יורקות לכל העוזרות לכולנו
להישאר בעיניים פתוחות כל הדלתות שלא כמו הזרועות שולחות ידיים
ממששות הסוטות מרימות חולצה נמרחות ומראות ישברו פה הלילה עוד
דקה ויתמלאו הבריכות דמעות מכלור סינתטי בוהות בכדור זכוכית על
קפה קוראות איך היא מתה אתמול מתואר בפרוטרוט הסיפור עובר עם
תוספות מקבלות רק השמנות ענוגות כמו ונוס איתה זוכרים את כל
השניות עוברות רכבות מפריעות ליושבים במדשאות לבד מקנא
בפנטזיות חולמות לעולם יהיו קורבנות גם אני כאחד העולות בסולם
הן לא שמות ורומסות בלי סיבה הפכנו לזונות צבועות נעמדות כולן
באמצע הכביש בתורות צועקות שכולם ישמעו אנו פרות משמע אנו
קדושות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|