סטנלי ורסנו / היום שלפני המחר |
ביום רק ישבתי, נשמתי, בהיתי
לילה עמוק ויפה ושחור
אור דוחה ומגעיל של השמש נשאר מאחור
כולם ישנים, שקט דממה
כאילו בלעה אותם האדמה
מסתכל לשמים צופה ובוכה
יודע מה קורה, ת'מחר אני דוחה
כוכבים וירח זוהרים בלבן
אך שעה ושעה ועובר לו הזמן
לא רוצה שיהיה יום כי אז כבר אמות
זה בסדר, לחיים נגמרה המהות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|