הטיפוס על המצ'ו פיצ'ו היה קשה ומכביד מאד. כבר ימים ארוכים הם
מסתובבים בפרו, מטפסים ויורדים, מגלים עולמות חדשים, אבל הפעם
היה קשה באמת. עליה תלולה, אויר דליל.
את התרמילים נושאת הלאמה של הפרואני ששכרו כדי שיוכלו לטפס את
ההר הקסום הזה ולא יצטרכו להגיע אל פסגתו עם אוטובוס
"התיירים", שכל כך נמנעו מלהשתמש בו.
אהבו לחוות את הארץ מנקודת מבט אחרת, של המקומיים לא של
התיירים.
כך מצאו עצמם ישנים לילות רבים בפנסיונים זולים, במיטות
חורקות. כדי לחסוך מעט כסף אפילו ישנו לפעמים באותה מיטה.
בימים היו מטיילים בכל מיני מקומות. כמו שותפים. למרות שהיא
אשה והוא גבר הם לא היו פנויים לחשוב על עניין מיני ביניהם. כל
כך הרבה חוויות היו מסביבם, והם ניסו לאסוף כמה שיותר מהן.
הם נפגשו באקראי בפנסיון מסה בלימה הבירה. שניהם היו במצב של
חיפוש בן זוג חדש להמשך הטיול, כיוון שנואשו מבני הזוג עימם
טיילו. והאיחוד הוכיח את עצמו. הם שידרו לא רע על אותו גל.
לפעמים היו אי אלו חריקות, אבל קטנות. בכל אופן שני זרים.
את הלילות שבילו באותה מיטה, מטעמי חסכון, ישנו בלי בעיה.
בימים היא הייתה מפנה את תשומת ליבו לחתיכים שמצאו חן בעיניה,
והוא לחתיכות שמצאו חן בעיניו.
לימים התחלפו התפקידים - הוא הפנה תשומת ליבה לחתיכים שיתכן
וימצאו חן בעיניה, והיא - לחתיכות שימצאו חן בעיניו.
עכשיו היו מרוכזים לחלוטין בנשימות ובנשיפות שיחזיקו אותם
בחיים בעודם מטפסים. עליה מפרכת אל המצ'ו פיצ'ו, לראות את העיר
האבודה של האינקה, קשה אבל מרתקת. בראש ההר, ממש לפני הכניסה
לעתיקות, נמצא מלון תיירים "הוטל טוריסטס" שמו. לשם שמו
פעמיהם. מקלחת קלה וכוס קפה, ולאחריה כניסה לאתר העתיקות. זו
הייתה התוכנית.
הם השכימו ב - 3 לפנות בקר והתחילו את הטיפוס מוקדם, על מנת
לראות את הזריחה המדהימה בהגיעם אל ראש ההר. מתנשפים. מאמץ
אחרון, קרני השמש מפציעות. עוד דקות אחדות אל הפסגה.
כשהגיעו למעלה התיישבו מתנשפים. קרני השמש האירו את מורדות
ההרים, הזהיבו את האבנים העתיקות. עם כל היופי הזה הרגישה
פתאום געגוע אדיר לחיבוק אמיתי. לחלוק את המראה הרומנטי הזה עם
מישהו שיחמם את גופה ויאיץ את פעימות לבה שנרגעו בינתיים.
געגוע. זה מה שהרגישה עכשיו. געגוע אמיתי. שמעה את התנשפויותיו
לידה. פתאום שמה לב שקולות נשמתו מאיצות שוב את פעימות ליבה.
שעה לאחר מכן היו כבר בתוך החדר במלון. הניחו תרמילים בפינת
החדר המפואר משהו, לעומת החדרים שחלקו בחודש האחרון, חשבו
להתרחץ לשתות משהו ולצאת לדרך. נכנסה להתקלח ראשונה. לעומת
המקלחות הקפואות שעשתה בזמן האחרון המים הפעם היו חמימים
וממכרים. עצמה עיניים. נתנה למים החמימים לשטוף את הזיעה ואת
אבק הדרך. עם הסבון עברה על גופה לאט ובעדינות. מתענגת על
המגע, מתגעגעת שוב למגע אחר, מחוספס יותר, מגע של אהבה. מאז
יצאה לטיול הנפלא הזה היא בעצם מתנזרת ממין, חשבה לעצמה.
המשיכה לגעת בעצמה, ידה נשלחת אל בין רגליה. התרגשה פתאום
מהמגע המענג. עיניה עצומות שקועה כל כך בעצמה, לא הבינה לרגע
מה המגע הענוג בגבה, המגע היורד אל אחוריה. וכשהבינה - לא
עצרה. ידיו ליטפו את גופה באיטיות, יורדות מגבה לאחוריה ועולות
שוב. חשבה שבוודאי הוא מהסס, לא יודע כיצד תגיב. שלחה יד,
וליטפה את ידו המלטפת אותה. עכשיו הרגישה את ידיו, חלקות
מסבון, עוברות בליטוף אל מתניה, ואל בטנה, מקרבות אותה אליו.
הסתובבה ללא אומר. הביטה בעיניו הירוקות העמוקות, הניחה את
ידיה סביבו, הרגישה את ידיו עולות במעלה גבה. ככה עמדו חבוקים
בחיבוק של געגוע דקות ארוכות. המים ממשיכים לרדת על ראשם.
מילה לא הוחלפה ביניהם. היא סיבנה אותו באיטיות ובחושניות והוא
אותה. מדי פעם מקרבת את פיה לנשיקותיו. ידיו על שדיה, חולפות
על בטנה, מחליקות אל בין רגליה. עוצרת נשמתה ואז מניחה לאנחות
העונג הנבנות בתוכה לפרוץ החוצה. אנחותיה מעוררות אותו יותר.
לא יכולה שלא להבחין בגופו המגיב אליה. ידיה יורדות במורד
ביטנו, עוטפות את זכרותו. נוגעת בו בעדינות ואחר כך בחוזקה.
השקט היחסי הוא רגעי בלבד, שכן הסערה פורצת מהר מאד. הם
מסיימים להתרחץ בחופזה, יוצאים מהמקלחת ותוך דקות ספורות הם
נסחפים במעשה אהבה אדיר ובעל עוצמות שלא ידעו חודשים רבים.
היא מרגישה מרחפת בעננים, לא שולטת בתנועותיה, בקולה, באנקותיה
או בתגובותיה. שרוייה באבדן חושים נפלא. עיניה נעוצות בעיניו,
מרגישה שטובעת בו. ידה נשלחת לאחוז בידו. ידו סוגרת עליה
בעוצמה.
קולותיו ונשמתו המקוטעת סוחפים אותה עוד ועוד באותו מקום של
אבדן חושים ממכר. רק ידו הלופתת את ידה ואברו המענג אותה הם
נקודות האחיזה במציאות הנפלאה הזו.
שעות עוברות. השמש כבר ברום השמיים, הם עדיין במיטתם. עושים
אהבה כמו שלא עשו חודשים, נחים זה בזרועות זו מחובקים ומחוברים
בין מעשה אהבה אחד למשנהו.
אל פסגת ההר ואל העתיקות הם אכן הגיעו - למחרת היום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.