היא שוכבת על המיטה, מביטה בתקרה
הוא יושב על הכיסא לידה.
הוא מתעסק במשהו אחר
והיא מסדרת את החולצה.

הוא קם ונשכב לידה,
היא עוצמת את העיניים.
הוא מתקרב אליה
והיא נושכת את השפתיים.

הרגשה של חמימות
בתוך הנפש, בפנים.
וכשהוא עוצר לרגע,
היא מנסה להפנים.

לא מסוגלת להבין
איך זה ולמה,
והמחשבות בתוך הראש
רצות אחורה וקדימה.

והיא לא יודעת איך להמשיך הלאה
או מה לעשות.
והוא?
הוא בעצם יוצר את כל הצרות.

איך הכל כל כך מסובך
את עצמה היא שואלת,
והשאלה הזו בעצם
רק יותר מסבכת.