עינייך תמיד בוהקות בראשי
ויש מקומות שלא אזכור שאהבתי
ואולי עדיף גם לא להזכר ששם הכי כאבתי
מדליקה עוד נר על סף בכי על סף צחוק
משחררת נפשי לרקוד..לעוף רחוק
צבעים רבים מתערבבים בתוכי
והיא נשארת שלווה..היית מאמין? החשכה בחיקי
יש ימים שבהם אעשה הכל להציל נשמתך
נופלת על האדמה וצועקת
קח אותנו אלוהים או תרפא פצעינו
לא חטאנו בתכלית קיומינו
והשמיים צוחקים...
והאנשים לפעמים כה צמאים
איך אתה לא איתי?!
עשרה לשלוש בלילה
מכבה את הסיגריה בריכוז
שואלת את עצמי בפעם המי יודע כמה
אולי זה הזמן, לעצום עיניים...לזוז